מחבר: ארנה בן-נפתלי ויובל שני

שנת ההוצאה: תשס"ז - 2006

מילות מפתח: משפט בינלאומי; משפט בין לאומי; משפט בין-לאומי; משפט בנלאומי

כשהתותחים רועמים, המשפט אינו שותק: המשפט בכלל -והמשפט הבינלאומי בפרט - מספק את מסגרת השיח הדומיננטית לחשיבה על עצם השימוש בכוח, על אופן השימוש בו, על היחס בין ביטחון לבין זכויות אדם, על אחריות להפרתן של זכויות אדם ועל חלופות לשימוש בכוח.
המשפט הבינלאומי מספק אפוא שפה משותפת למדינות, לארגונים, למוסדות ולבני אדם, וממילא הוא מתווה את האופן בו אנו מבנים את המציאות ומבקשים להסדיר אותה.
תודעה זו אינה נעדרת מן התודעה הפוליטית והמשפטית בישראל: כאשר בית המשפט העליון בישראל בוחן, במאות פסקי דין, את חוקיות פעולות המדינה, בין היתר, לאור כללי המשפט הבינלאומי, הוא משקף תודעה זו, וממקם את השיח המשפטי בישראל במסגרת השיח המשפטי הבינלאומי ותוך שימוש בשפתו. הכרת תבנית שיח זו נדרשת להבנה ראויה של מערך היחסים הבינלאומיים של מדינת ישראל, והיכולת לעשות שימוש בשפת המשפט הבינלאומי, כלומר להכיר את מקורותיו, עקרונותיו וכלליו, הינה חיונית למשפטן הישראלי. הספר המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום מיועד לסייע לקורא בהכרה זו. המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום דן באופן מקיף במספר נושאים מרכזיים הממחישים את הניסיון של המשפט הבינלאומי למנוע מלחמות, להפחית את נזקיהן ולהגן על זכויות אדם: דיני השימוש בכוח, המשפט הבינלאומי ההומניטארי, דיני זכויות האדם, המשפט הבינלאומי הפלילי והחובה ליישב סכסוכים בדרכי שלום.
בכל אחד מן התחומים הללו מציע הספר ניתוח ביקורתי של הדין הקיים, מיפוי שאלות משפטיות הקשורות ליישומו והתייחסות לבעיות המשפטיות המיוחדות שהמצב הקיים בישראל ובשטחים מעורר.
ד"ר ארנה בן נפתלי :מרצה בכירה בבית הספר למשפטים, המסלול האקדמי, המכללה למינהל. עומדת בראש אשכולות הלימודים בנושא משפט בין לאומי ובנושא משפט ותרבות בבית הספר. היא חברה בוועד המנהל של מרכז קונקורד לחקר יחסי הגומלין בין הדין הבינלאומי למשפט הישראלי. בעבר, עבדה במחלקת כוחות שמירת השלום של האו"ם.
ד"ר יובל שני: מרצה בכיר בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית. ד"ר שני עומד בראש הקתדרה למשפט בינלאומי ע"ש הרש לאוטרפכט והינו המנהל האקדמי של מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית. הוא חבר בפורום למשפט בינלאומי של האוניברסיטה העברית, כמו גם בוועד המנהל של מרכז קונקורד לחקר יחסי הגומלין בין הדין הבינלאומי למשפט הישראלי. אל הספר

נושא/נושאים: , מדע המדינה

תוכן הספר:

• המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום

• תוכן עניינים

• פרק I: מבוא

• 1. המשפט הבינלאומי: מסגרת השיח

• 2. תהליך התפתחותו של המשפט הבינלאומי

• 2.1 "התקופה המודרנית"

• 2.2. "התקופה המודרנית המאוחרת"

• 2.3 "התקופה הפוסט־מודרנית"

• 3. תהליכי הגלובליזציה של המשפט הבינלאומי: בין מלחמה לשלום - מבנה הספר

• 4. השיח/הטיעון הנורמטיבי והפעולה/העמדה הפוליטית בעידן גלובלי: הישגים ומגבלות

• פרק II הסדר השימוש בכוח במשפט הבינלאומי

• 1. מבוא: מאפייני היסוד של השיח המשפטי המסדיר את השימוש בכוח ומבנה הפרק

• 2. ייתכונתה של הכפפת השימוש בכוח להסדרה נורמטיבית

• 3. התפתחות ההסדר הנורמטיבי של השימוש בכוח עובר למלחמת העולם השנייה

• 3.1 כללי

• 3.2 מ"מלחמה צודקת" למלחמה שאינה כפופה למגבלות נורמטיביות

• 3.3 הסדרים ראשוניים להגבלת השימוש בכוח עובר למלחמת העולם הראשונה

• 3.4 הסדרים בדבר השימוש בכוח בין שתי מלחמות עולם (1918 - 1945)

• 4. הסדר השימוש בכוח במגילת האו"ם: הכלל האוסר שימוש בכוח

• 4.1 כללי

• 4.2 איסור השימוש או האיום בשימוש בכוח - סעיף 2(4) למגילת האו"ם

• 4.3 מעמדו המנהגי של הכלל האוסר שימוש בכוח

• 5. חריגים לאיסור השימוש בכוח: מנגנון הביטחון הקולקטיבי - (Collective Security System)

• 5.1 כללי

• 5.2 שיטת הביטחון הקולקטיבי: המסגרת הרעיונית

• 5.3 מנגנון הביטחון הקולקטיבי: ההסדר הנורמטיבי ויישומו

• 5.4 בין הכלל לבין החריגים לו: איסור השימוש בכוח, מנגנון הביטחון הקולקטיבי והזכות להגנה עצמית

• 6. הגנה עצמית כחריג לאיסור השימוש בכוח - סעיף 51 למגילת האו"ם

• 6.1. כללי

• 6.2 המסגרת הנורמטיבית של הגנה עצמית: סעיף 51 והזכות להגנה עצמית מכוח מנהג

• 6.3 התנאים המקימים את הזכות להשתמש בכוח להגנה עצמית

• 6.4 מושא הזכות להגנה עצמית: שאלת זהות התוקפן

• 6.5. נושא הזכות להגנה עצמית: שאלת זהות המותקף והגנה עצמית קולקטיבית

• 6.6 היחס בין הגנה עצמית לבין מנגנון הביטחון הקולקטיבי

• 7. חריגים מנהגיים לאיסור השימוש בכוח

• 7.1 הגנה על אזרחים ועל רכוש מחוץ למדינה

• 7.2 פעולות תגמול ואכיפה

• 7.3 צורך (Necessity)

• 7.4 התערבות הומניטרית והתערבות לקידום משטרים דמוקרטיים

• 8. השיח הנורמטיבי על אודות השימוש בכוח

• פרק III משפט בינלאומי הומניטרי

• 1. מבוא: מאפייני היסוד של הדין ההומניטרי ומבנה הפרק

• 2. תפקיד המשפט הבינלאומי בזמן מלחמה

• 3. תכלית הדינים ההומניטריים

• 4. ההתפתחות ההיסטורית של המשפט הבינלאומי ההומניטרי

• 4.1. הרקע להיווצרותו של המשפט ההומניטרי המודרני

• 4.2. נקודות ציון מרכזיות במאה ה־19

• 4.3. אמנת האג הרביעית ותקנות האג 1907

• 4.4 התפתחות המשפט הבינלאומי ההומניטרי לאחר מלחמת העולם הראשונה

• 4.5. התפתחות המשפט הבינלאומי ההומניטרי לאחר מלחמת העולם השנייה

• 4.6. אמנות ג'נבה 1949 והפרוטוקולים של 1977

• 4.7. אמנות בינלאומיות אחרות

• 5. תנאי הסף להחלת המשפט הבינלאומי ההומניטרי

• 5.1. סכסוך חמוש

• 5.2. שטח כבוש

• 5.3 תחולת הדינים בסכסוכים בעלי אופי שאינו־בינלאומי

• 5.4 תחולה במקום ובזמן

• 6. עקרונות הומניטריים בדיני הלוחמה

• 6.1 עקרון הצורך הצבאי

• 6.2. עקרון ההבחנה

• 6.3. עקרון המידתיות

• 6.4. עקרון מניעת סבל מיותר

• 7. הגנה על בני אדם המצויים מחוץ למעגל הלוחמה

• 7.1. כללי

• 7.2. הגנה על פצועים

• 7.3. הגנה על שבויי מלחמה

• 7.4 הגנה על אזרחים

• 8. הדינים החלים בסכסוכים שאינם בינלאומיים

• 9. אכיפת הדין ההומניטרי

• 9.1 כללי

• 9.2. אכיפה ברמה הבין־מדינתית

• 9.3. אכיפה המכוונת נגד פרטים

• 10. השיח הנורמטיבי ההומניטרי

• פרק IV זכויות האדם במשפט הבינלאומי

• 1. מבוא: מאפייני היסוד של זכויות האדם במשפט הבינלאומי ומבנה הפרק

• 2. משמעות המונח "זכויות אדם"

• 2.1. מאפיינים בולטים של הגדרת זכויות האדם

• 2.2. מעמדן המשפטי המיוחד של זכויות האדם

• 3. ההתפתחות ההיסטורית של דיני זכויות האדם

• 3.1. התפתחות זכויות אדם במישור הפנים־מדינתי

• 3.2. מקורות היסטוריים של דיני זכויות האדם הבינלאומיים

• 3.3. ההגנה על זכויות אדם במגילת האו"ם

• 3.4. ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם

• 3.5. האמנות של 1966

• 3.6. האמנות הספציפיות

• 4. היקף ואופן תחולתן של אמנות זכויות האדם המרכזיות

• 4.1. סעיפי המסגרת של האמנות של 1966

• 4.2. הזכויות המנויות

• 4.3. הסתייגויות

• 5. מנגנוני האכיפה הגלובליים של דיני זכויות האדם הבינלאומיים

• 5.1. המנגנונים הפוליטיים

• 5.2. ועדות האמנה

• 6. מנגנוני ההגנה האזוריים על זכויות האדם

• 6.1. מנגנון זכויות האדם האירופי

• 6.2. מנגנון זכויות האדם הבין-אמריקני

• 6.3. מנגנון זכויות האדם האפריקאי

• 7. אתגרים מיוחדים בתחום ההגנה על זכויות האדם

• 7.1. יחסיות תרבותית

• 7.2. זכויות קבוצתיות

• 7.3. זכויות אדם, מלחמה וטרור

• 8. השיח הנורמטיבי על אודות זכויות האדם

• פרק V משפט בינלאומי פלילי

• 1. מבוא: מאפייני היסוד של המשפט הבינלאומי הפלילי ומבנה הפרק

• 2. ציוני דרך בהתפתחות המשפט הבינלאומי הפלילי

• 3. המשפט הבינלאומי הפלילי המהותי

• 3.1. כללי

• 3.2. סוגי האחריות הפלילית במשפט הבינלאומי הפלילי

• 3.3. הגנות וחסינויות

• 4. המשפט הבינלאומי הפלילי הדיוני: סמכויות שיפוט ואכיפה

• 4.1. כללי

• 4.2. הגלובליזציה של המשפט הבינלאומי הפלילי: בין ריבונות המדינה לבין הגנה אוניברסלית על זכויות אדם

• 4.3. אכיפת המשפט הבינלאומי הפלילי על ידי בתי משפט מדינתיים

• 4.4 אכיפת המשפט הבינלאומי הפלילי על ידי בתי דין בינלאומיים ומעורבים

• 4.5 תהליך הגלובליזציה של המשפט הבינלאומי הפלילי ועמדת ישראל

• פרק VI יישוב סכסוכים בדרכי שלום

• 1. מבוא: מאפייני היסוד של התחום ומבנה הפרק

• 2. החובה ליישב סכסוכים בדרכי שלום

• 3. נקודות ציון מרכזיות בהתפתחות מנגנונים ליישוב סכסוכים בינלאומיים בדרכי שלום

• 4. מנגנונים ליישוב סכסוכים

• 4.1. ההבחנה בין מנגנונים דיפלומטיים לשיפוטיים

• 4.2. מנגנונים דיפלומטיים ליישוב סכסוכים

• 5. מנגנונים שיפוטיים ליישוב סכסוכים

• 5.1. הבדלים בין בוררות לשפיטה

• 5.2. סוגי בוררויות בינלאומיות

• 5.3. בתי דין בינלאומיים

• 6. בעיות הקשורות להתפתחות השפיטה הבינלאומית

• 6.1. בעיית האכיפה

• 6.2. בעיית הפגיעה באחידות הנורמטיבית

• 6.3. מרוץ הסמכויות

• 6.4. בעיית העומס

• 6.5. שאלת העצמאות השיפוטית

• 7. השיח הנורמטיבי של יישוב סכסוכים

• נספח 1 מקורות המשפט הבינלאומי

• 1. מבוא

• 1.1. מעמדו של סעיף 38 לחוקת בית הדין הבינלאומי

• 1.2. נוסחו של סעיף 38 לחוקת בית הדין

• 1.3. התיאוריה שבבסיס מקורות המשפט הבינלאומי

• 2. אמנות בינלאומיות

• 2.1. הגדרת אמנה בינלאומית

• 2.2. סוגי אמנות בינלאומיות

• 2.3. עקרונות מרכזיים של דיני האמנות - דרכי הצטרפות אל אמנה והסתייגויות

• 3. מנהג

• 3.1. הגדרת המנהג

• 3.2. כיצד מוכיחים קיומו של מנהג?

• 3.3. שאלת היחס בין כריתת אמנות ליצירת מנהג

• 3.4. מנהג אזורי או מנהג מיוחד

• 3.5. כלל המתנגד העקבי

• 3.6. דין קוגנטי

• 3.7. הבעייתיות שבהסתמכות על מנהג בינלאומי

• 3.8. שאלת קיומו של יסוד ההסכמה שבמנהג

• 4. עקרונות משפט כלליים

• 5. מקורות משפטיים משלימים

• 5.1. החלטות שיפוטיות

• 5.2. ספרות

• 5.3. מקורות משלימים נוספים

• 6. מקורות נוספים

• 6.1. הכרזה חד־צדדית

• 6.2. חקיקת משנה

• 6.3. נורמות מרוככות (Soft Law)

• 7. עקרונות צדק ויושר

• 8. יישוב סתירה בין כללים שונים

• רשימת סקורות

• מפתח מונחים

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  11  12  13