המשפט הבינלאומי מצוי , כפי ששורטט לעיל , בתהליכי שינוי משמעותיים ביותר הנגזרים מתהליכי גלובליזציה חוץ משפטיים , תהליכים אותם הוא אכן מבקש להסדיר מבחינה נורמטיבית . שינויים אלה חובקים הן שינוי בתכליות היסודיות של המשפט הבינלאומי ( ממכשיר המיועד בעיקר לשרת את מדינת הלאום ביחסיה עם מדינות ריבוניות אחרות למכשיר שנועד בעיקר להגן על זכויות אדם וקבוצות גם תוך פגיעה בריבונות , ( הן שינוי בתפיסת הנושאים המרכזיים שלו ( ממשפט המתמקד בקידום האינטרסים של המדינה למשפט המתמקד בזכויות הפרט וקבוצות המיעוט , ( והן שינוי בתהליכי המיסוד , ההטמעה והאכיפה שלו ( ממשפט המתקיים בזירה הבינלאומית בצד הדיון הפוליטי למשפט המבנה את הדיון הפוליטי במונחים של זכויות וחובות תוך שהוא יוצר רשת של סמכויות שיפוט וזיקות גומלין בין הפוליטיקה , המשפט והשיפוט המדינתיים לבין אלה הבינלאומיים . ( הליכי שינוי אלה משפיעים , בתורם , על התכנים הנורמטיביים של כלליו ועל פרשנותם ; על תחולתו מבחינה פרסונלית כמו גם מבחינת זמן ומקום ( שינויים הפורצים את גבולות הסיווג המסורתי של המשפט הבינלאומי לענפי משפט נפרדים ) ובעיקר , על הזיקה המתקיימת...
אל הספר