במרכז מנגנון זכויות האדם האירופי מצויה האמנה בדבר הגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד משנת 1950 שבה חברות 46 מדינות אירופיות . ' האמנה , אשר נועדה לתת תוקף לחלק מזכויות הדור הראשון אשר היו כלולות בהכרזה האוניברסלית , תוקנה עם השנים באמצעות 14 פרוטוקולים משלימים אשר הוסיפו ההגנה על זכויות אדם נוספות ( למשל , הזכות לקניין , האיסור על עונש מוות , הזכות לבחור ולהיבחר והזכות לחינוך ) וביצעו רפורמות במבנה מנגנוני הפיקוח על יישום האמנה . עד , 1998 נאכפה האמנה באמצעות נציבות זכויות אדם האירופית ( European Commission on Human Rights ) אשר הייתה מוסמכת לבחון תלונות שהגישו המדינות האחת נגד השנייה בגין הפרת האמנה , ובנוגע למדינות שהסכימו לכך , גם תלונות של פרטים אשר זכויות האדם שלהם הופרו . הנציבות יכלה לדחות את התלונה , לנסות ולמצוא פתרון של פשרה או להכין דו"ח ובו המלצותיה בנוגע לתלונה . במקרה אחרון זה , יכלה הנציבות , על סמך הכתוב בדו"ח , גם להעביר את התלונה להמשך טיפול בפני גוף פוליטי - ועדת השרים של מועצת אירופה - ( of Ministers Committee ) או לגוף שיפוטי - בית הדין האירופי לזכויות אדם ( of Human...
אל הספר