שלוש מתוך ארבע האמנות שנערכו בג'נבה היוו עדכון והרחבה של אמנות קודמות , מדובר באמנה הראשונה העוסקת בטיפול בפצועים בשדה הקרב , באמנה השנייה העוסקת בטיפול בפצועים ובניצולים ג"נטרפי ( "אניות מכלי שיט השייכים לכוחות הימיים של הצבא ובאמנה השלישית העוסקת בהגנה על שבויי מלחמה . " לעומתם , האמנה הרביעית - בדבר הגנת אזרחים בזמן מלחמה - יצרה הסדר נורמטיבי חדש ביחס למעמדם של אזרחים הנקלעים בידי צד אחר לסכסוך ( הסדר אשר הנו רחב באופן משמעותי מזה אשר היה קיים בתקנות האג ביחס להגנה על אזרחי שטח כבוש . "( בהמשך הפרק נעמוד על כמה מהוראותיהן המרכזיות של האמנות , אך ניתן כבר עתה להצביע על כמה מן המאפיינים החשובים של מערכת הכללים המצויים באמנות ג'נבה . מרכז הכובד של אמנות ג'נבה הנו הדאגה לפרטים העלולים להיפגע בעקבות הסכסוך . מטרתן של האמנות הינה אפוא בראש ובראשונה הומניטרית - הגנה על פרטים , וזאת בניגוד לתקנות האג משנת 1907 המתמקדות בזווית שונה של המשפט ההומניטרי - קביעת גבולות הכוחות והסמכויות של הצבאות הלוחמים ( דיני הלוחמה . ( אכן , מקובל לתאר את 8 הוראות המשפט הבינלאומי בעזרת הדיכוטומיה שבין דיני האג...
אל הספר