ההתפתחות המואצת של השפיטה הבינלאומית בעשרים השנים האחרונות אשר באה לידי ביטוי בגידול ניכר במספר בתי הדין הבינלאומיים , בהרחבת סמכות השיפוט שלהם ובעלייה ניכרת במספר הסכסוכים המובאים להכרעה שיפוטית , הובילה לשינוי הדרגתי בפרדיגמה הבסיסית של יישוב סכסוכים בינלאומיים - מעבר ממודל דיפלומטי , בעיקרו , למודל מעורב , אשר בתחומים מסוימים עודנו בעיקרו דיפלומטי , ובתחומים אחרים מתאפיין בדומיננטיות של הליכים שיפוטיים . עם זאת , גם בתחומים כגון סחר בינלאומי , השקעות בינלאומיות או זכויות אדם הכפופים לסמכות שיפוט של בתי דין בינלאומיים חזקים למדי , יש כר נרחב להפעלתם של מנגנונים דיפלומטיים ליישוב סכסוכים , בדרך כלל בשלב מוקדם של ההליך , לפני פתיחת ההליך השיפוטי או במקביל לפתיחתו . עם זאת , ההליכים הדיפלומטיים יתנהלו במקרים אלו תחת צלו של ההליך השיפוטי , וההסדר , אם יושג בסופו של דבר , ישקף ברמה גבוהה של הסתברות את תוצאתו הצפויה של ההליך השיפוטי . ככלל , נדמה כי התחזקות ענף השפיטה הבינלאומי מהווה התפתחות רצויה : היא מגבירה 79 ס' 8-6 לחוקת רומא . לפי ס' 5 לחוקה לבית הדין תהיה גם סמכות בנוגע לפשע התוקפנו...
אל הספר