כאמור לעיל , מיגוון המנגנונים ליישוב סכסוכים בדרכי שלום התפתח במשפט הבינלאומי כאנטיתזה לאלימות בין מדינתית . עד 1945 התפיסה שהנחתה את המדינות אשר בחרו ליישב סכםוכיהן בדרכי שלום הייתה כי הפנייה לדרכים אלו הינה אופציונלית - היינו תלויה ברצונם הטוב של שני הצדדים : ברצותם יישבו הצדדים את הסכסוך , וברצותם לא יישבו אותו כלל גאו אפילו יצאו למלחמה זה נגד זר . ( , עיקר המאמץ של המשפט הבינלאומי בתקופה זו היה ליצור מיגוון רחב ככל האפשר של אמצעים אשר יסייעו למדינות המצויות בסכסוך זו עם זו לאתר פרוצדורה יעילה המקובלת על שתיהן לשם יישוב הסכסוך . שיטת פעולה זו נבעה מתוך תפיסה , אשר היום נראית נאיבית , לפיה סיבה מרכזית לפרוץ מלחמות הינה היעדר כלים מתוחכמים דיים ליישוב סכסוכים בדרכי שלום . נראה כי מגילת האו"ם משנת 1945 ניסתר , לשנות את הגישה שלפיה אין כל חובה ליישב סכסוכים בינלאומיים . סעיף ( 3 ) 2 למגילה , הקובע את עקרונות היסוד של הארגון , מורה למדינות החברות ליישב את הסכסוכים שביניהן בדרכי שלום : justice . are not endangered " . means in such a manner that international peace and security , and "All...
אל הספר