איסור השימוש בכוח אינו "כלל לבדד ; "ישכון הוא מהווה חלק מההסדר הנורמטיבי של שימוש בכוח הקיים במגילת האו"ם , ועצם היותו חלק מהסדר כולל מהווה תנאי בלעדיו אין לנכונותן העקרונית של מדינות להכפיף את סמכותן להשתמש בכוח לכללים נורמטיביים . ממילא , איסור השימוש בכוח אינו מוחלט , והמגילה , במסגרת הסדר השימוש בכוח , מכירה בשני חריגים לאיסור זה . חריג אחד , שבו נעסוק בתת פרק זה , הוא שימוש בכוח מכוח החלטה מחייבת של אורגן ריכוזי של האו"ם - מועצת הביטחון - הגוף שבידו נמסרה האחריות העיקרית לשמירת השלום והביטחון העולמיים ולקידומם . "' החריג השני מאפשר שימוש בכוח על יסוד הזכות להגנה עצמית , והגם שנעסוק בו בהרחבה בתת פרק , 6 נציין כבר עתה כי גם ההכרעה בשאלה אם מדינה או קבוצת מדינות מסוימת הפעילו כוח מותר 1 במסגרת הזכות להגנה עצמית אם לאו , מסורה , בסופו של דבר , למועצת הביטחון . "" הסמכות המסורה למועצת הביטחון לנקוט אמצעי אכיפה , ובכללם אמצעים צבאיים - כלומר , להשתמש בכוח נגד מדינה - משלימה את איסור השימוש בכוח החל על כל מדינה , ומהווה מהלך חסר תקדים בניסיון ליצור מונופולין יחסי על השימוש בכוח בזירה הב...
אל הספר