התחזקות מעמדו של המשפט הבינלאומי כבסיס ליישוב סכסוכים בינלאומיים אינה בהכרח התפתחות חיובית , וזאת במיוחד לנוכח חולשת מנגנוני האכיפה של המשפט הבינלאומי . לעומת הליכים דיפלומטיים , המובילים לפתרון המבוסם על יחסי הכוחות הפוליטיים בין הצדדים לסכסוך והנגזר ממאזן האינטרסים שלהם , פתרון משפטי אינו מבוסס בהכרח על עקרונות דומים ( הדין אינו מבדיל , לכאורה , בין החזק לחלש ; והדין המצוי עשוי לעמוד בסתירה לאינטרסים הפוליטיים של חלק מהצדדים לסכסוך . ( אשר על כן , הצד המפסיד בהליך השיפוטי עשוי שלא לכבד את ההחלטה השיפוטית שניתנה בעניינו - תופעה שכיחה פחות בנוגע לתוצאותיהם של הליכים דיפלומטיים שהושגו בהסכמת כל הצדדים לסכסוך . מכאן שהעבירת סכסוכים להליכים שיפוטיים בהקשרים משפטיים המתאפיינים במנגנוני אכיפה חלשים ( למשל , בתחום המשפט הבינלאומי ההומניטרי או בתחום דיני הסביבה ) עשויה להפחית בסופו של יום את מספר הסכסוכים שנפתרו . במילים אחרות , יש חשש שהמערכת השיפוטית הבינלאומית מבטיחה רמה גבוהה יותר של יישוב סכסוכים ממה שהיא יכולה לקיים . קיומו המתמשך של פער בין הציפיות מבתי הדין לבין המציאות בפועל עלול להו...
אל הספר