מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מועצת חכמי התורה של ש"ס, הרבנים יוסף שלום אלישיב, עובדיה יוסף, אליעזר מנחם שך ומנחם מנדל שניאורסון – כולם שמות מוכרים בחברה בישראל, בין השאר הודות לאזכורם התדיר באמצעי התקשורת. רבנים אלו ורבים אחרים, וחברי מועצות המפלגות החרדיות, מייצגים את המנהיגות הבכירה והממסדית של החברה החרדית בישראל, אשר יונקת את סמכותה ממקורות דתיים מגוונים. ואולם בעשורים האחרונים הולכים ומתגבשים בחברה החרדית דרגי מִשנה של מנהיגות, השואבים את סמכותם גם ממקורות שאינם דתיים ובהם ידע רפואי, פדגוגי, פסיכולוגי או ספרותי, ומשלבים אותו במארג חיי היומיום של החרדים בישראל.
המאמרים המכונסים בספר מבוססים על פעילות רב-שנתית של קבוצת מחקר במכון ון ליר בירושלים. המאמרים חושפים דפוסים מגוונים של מנהיגויות מִשנה וסמכויות חלופיות בחברה החרדית בת זמננו, ומבקשים לעמוד על אופני צמיחתן ועל מקומן בחברה החרדית ובתודעתה. כמו כן הם בוחנים את המפגש בינן לבין המנהיגות הממסדית של חברה זו ואת המשמעויות הנגזרות ממנו. בחינת דפוסי מנהיגות וסמכות חדשים אלו מאפשרת הצצה אל החברה החרדית מנקודת מבט ייחודית וחדשנית ומזמינה דיון מחקרי וציבורי בנושא מורכב, רב-פנים ומרתק זה על שלל ביטוייו וגילוייו.
אל הספר