|
|
עמוד:12
מתנגדים אינו מגוון כל כך , אבל גם בו יש זרמים שונים ובהם ישיבות המוסר . הקבוצות השונות מתפלגות גם על פי מאפיינים גיאוגרפיים . למשל , רובן המכריע של החסידויות מקורן ברוסיה ובפולין , כפי שמעידים שמותיהן של החצרות השונות , ואילו המתנגדים מוצאם מן המרחב הליטאי . במרחב זה היו חצרות חסידיות מעטות ביותר , כגון חסידות קרלין , והן נשאו אופי שונה מהחצרות החסידיות ברוסיה ובפולין . את הציבור החרדי המזרחי נהוג לחלק על פי שתי אמות מידה עיקריות : האחת מבוססת על המרחב הטקסטואלי הדתי ועל מקורות ההשראה לקיום אורח החיים הדתי היומיומי , והאחרת מבוססת על חלוקה עדתית . החלוקה הראשונה מבחינה בין אלה העוסקים בלמדנות ובפסיקת הלכה לאור המקורות היהודיים הקלסיים בעלי האופי המשפטי ( משנה , תלמוד , פרשנות התלמוד וספרות ההלכה ) והחיים את חייהם הדתיים לפיהם , ובין אלה שעיקר עיסוקם ועיצוב מרחב חייהם הדתי מבוסס על מקורות מיסטיים - הקבלה לגווניה ולסוגיה . החלוקה השנייה היא כאמור חלוקה אתנית עדתית , והיא מחלקת את ציבור המזרחים על פי קהילות המוצא שלהם ( בוכרה , חאלב , יזד , מרוקו , עיראק וכן הלאה , ( ויש לה חשיבות רבה בחיים הקהילתיים ובאורח החיים הדתי שהיחיד מקיים . קטגוריה מרכזית נוספת לניתוח הקבוצות השונות בחברה החרדית היא העמדה האידיאולוגית תיאולוגית בנוגע למפעל הציוני בכלל ולמדינת ישראל בפרט . כאן ההבחנה הבסיסית היא בין "קיצונים" ל"מתונים : " הקיצונים , ובראשם "העדה החרדית , " שוללים את המפעל הציוני על כל שלביו , גווניו וביטוייו שלילה מוחלטת , ומטיפים שלא לקיים עמו כל מגע ומשא . המתונים רואים במפעל הציוני דבר בעייתי אך לא לגמרי שלילי ופסול . על אף קולם התקיף והבלתי מתפשר של הקיצונים , רובם המכריע של החרדים החיים היום בישראל - למעלה מ 95 אחוזים - שייכים למחנה המתון ( רביצקי תשנ"ג , . ( 249-201 , 111-60 כל המאמרים בספר זה עוסקים בקבוצות וביחידים השייכים לזרם המרכזי החרדי המתון - אשכנזים ומזרחים , חסידים וליטאים מתנגדים - להבדיל מהקיצונים האנטי ציונים . ולכן , אם התופעות והתהליכים שנבחנו אמנם מייצגים תהליכים רחבים יותר , הרי הם מתרחשים ברוב חלקיה של החברה החרדית בישראל ויש בהם כדי לתרום להבנת משמעותן של התמורות החלות בחברה זו . מובן שההתמקדות בזרם החרדי המרכזי אין להסיק ממנה מסקנות כלשהן בנוגע לקיומן או לאי קיומן של התפתחויות ותמורות בתחום המנהיגות והסמכות בקרב החרדים הקיצונים . היבטים אלו כמעט לא נחקרו עד כה בכל הקשור למחנה זה על קבוצות המשנה הרבות שבו , למעט המרחב הלשוני ( ברמן תשס"ז . (
|
|