מחבר: אליצור א' בר-אשר סיגל

שנת ההוצאה: 2020

מילות מפתח: בלשנות; שפה ארמית; שפה עברית; חז"ל; הזוהר (ספר); פילולוגיה; שפות; ארמית; לשונות; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות; חכמינו זכרם לברכה; חזל; ח ז ל; ח.ז.ל; ספר הזוהר; הזהר

הספר מכנס מאמרים במגוון נושאים בחקר העברית והארמית לתקופותיהן וללהגיהן: עברית המקרא, לשון חז״ל ועברית בימי הביניים, ארמית המקרא, סורית, ארמית הבבלית, ארמית הגלילית, ארמית של ספר הזוהר, ועוד.
בספר נשזרים זה בזה מחקר בלשני בשאלות דקדוק ומחקר פילולוגי המתמודד עם שאלות של ביקורת הטקסט הגבוהה והנמוכה. במחקרים אלו באים לידי ביטוי יחסי הגומלין הפוריים שבין דיונים פילולוגיים ודיונים בלשניים. אל הספר

נושא/נושאים: , בלשנות ושפות

תוכן הספר:

• עיונים בלשניים ופילולוגיים בחקר העברית והארמית

• עם הספר

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• מבוא

• השפות הנחקרות

• פילולוגיה ובלשנות

• המחקרים בספר בהקשר הפילולוגי

• המחקרים הבלשניים בספר

• שאלות סוציו־בלשניות בחקר לשונות מהעת העתיקה

• שחזור של דקדוק מהעת העתיקה

• פרק ראשון: מחקר פילולוגי עם אילוצים סוציו–בלשניים: עיונים מתודולוגיים בשחזורן של שפות עתיקות

• 1. מבוא: הנחות המוצא של המחקר הפילולוגי — הערות היסטוריות

• 2. המתודה של יחזקאל קוטשר לזיהוי שפות המקור של טקסטים

• 3. האתגר שמציבה הסוציו־בלשנות בפני המחקר הפילולוגי־בלשני

• 4. שיקולים סוציו־בלשניים במחקר פילולוגי־בלשני

• 5. הבהרות לסיום

• פרק שני: סימוני לשון במגילת רות

• 1. אפיון התופעה

• 2. התפיסות הרווחות במחקר

• 3. מקרה אחד של צורת נקבה במקום זכר: הֲלָהֵן

• 4. הצעה חדשה להסבר התפוצה של חילופי צורות הזכר והנקבה במגילה

• 5. סיכום, והערה על תרומת התופעות הלשוניות לתארוך מגילת רות

• פרק שלישי: כמה הכללות בתצורת הפועל של הארמית הבבלית

• 1. הקדמה

• 2. מימוש / n / בגזרת פ"נ

• 3. המשקלים בגזרת פ"א בבניין אפעל

• 4. מימוש הפונמה האמצעית בשורשים מגזרת ע"ו בבניין קל

• 5. נטיות חדשות בגזרת ע"ע

• 6. הכללות לתצורת בניין אפעל (ואתּפעל)

• 7. סיכום

• פרק רביעי: אופיו ומקורו של הדגם "קטיל לי" בסורית ובארמית הבבלית

• 1. מבוא

• 2. לפשר המונח "מבנה שייכות" בהקשר הנדון

• 3. האם מדובר ב"מבני שייכות" בלהגים הנדונים של הארמית?

• 4. השוואה לפרסית

• 5. הדגם "קטיל לי" כמבנה סביל

• 6. מקור הדגם ותפקודו הסינכרוני

• 7. סיכום

• פרק חמישי: על שימושים לא אנפוריים של הכינויים הרומזיםבארמית הבבלית

• 1. מבוא

• 2. מקור העיצור / k / בכינויים האמצעיים

• 3. שימושים סותמים של הכינויים הרומזים

• 4. הערה מתודולוגית לחקר הארמית הבבלית

• 5. דברי חתימה

• פרק שישי: עיון בשאלות רטוריות בארמית הבבלית

• 1. מבוא

• 2. הערות מתודולוגיות

• 3. השימושים של הצורות "מי" ו"אטו" בארמית של התלמוד הבבלי

• 4. האילוצים הדקדוקיים על הופעת המיליות "מי" ו"אטו" בשאלות הרטוריות ומקומן התחבירי

• 5. השימושים של שאלות רטוריות שמופיעות בהן "מי" ו"אטו"

• 6. מקור השימוש במיליות "אטו" ו"מי" בשאלות רטוריות

• 7. שאלות רטוריות שליליות

• 8. דברי סיום: חילופים בין כתבי היד

• פרק שביעי: עניינים מרכזיים במחקר הארמית הבבלית לאור מחקריו של אליקים וייסברג

• 1. מחקריו של וייסברג

• 2. בחירת "כתב היד המדויק ביותר"

• 3. הגיוון הלשוני בארמית של התלמוד הבבלי

• 4. דברי סיכום

• פרק שמיני: אַיִן מיֵש: הערות על היווצרותן של מילות שלילה בשפות השמיות

• 1. מבוא

• 2. הארמית הבבלית

• 3. "לאו" בסורית ובארמית הבבלית

• 4. הבדלים תחביריים בין "לא" ובין "לאו"

• 5. הסביבות שבהן "לאו" מופיעה בארמית הבבלית

• 6. הצעה לתהליך שבו השינוי הזה התרחש

• 7. סיכום

• פרק תשיעי: ההיסטוריה של המיליות "אילולי" ו"אלמלי": דיאכרוניה לשונית וגלגולי מסורות

• 1. מבוא

• 2. תמורות בתחביר ובמשמעות של "אלמלי" ו"אילולי"

• 3. דוגמאות חריגות

• 4. חילופים בין כתבי היד של התלמוד הבבלי

• 5. הערות פרשניות על ההוראות המנוגדות של "אלמלי"

• 6. דברי סיכום

• פרק עשירי: לשונות ספרות יהודיות בימי הביניים: הארמית של הזוהר כמקרה מבחן

• 1. מבוא: האפיון של העברית והארמית בימי הביניים כלשונות ספרות

• 2. אפיונים של לשונות ספרות

• 3. לשון הזוהר כלשון ספרות

• 4. שלושה בירורים בלשון הזוהר

• 5. דברי סיכום

• פרק אחד־עשר: בלשנות ופילולוגיה בחקר החומר האפיגרפי ממדבר יהודה: תמונת מצב עדכנית והרהורים על העתיד

• 1. מבוא: בלשנות ופילולוגיה

• 2. הדקדוק של העברית היהודאית

• 3. שפה ואוריינות

• 4. חשיבות ספרו של וייז לחקר הבלשנות

• 5. דברי סיכום

• רשימה ביבליוגרפית

• מפתחות

• מפתח המקורות

• מפתח השפות

• מפתח העניינים

• מפתח לקסיקלי

עמודים:

א  ב  ג  ד  ו  ח  ט  י  יב