10 | ע י ו נ י ם ב ל ש ני י ם ו פ י ל ו ל ו ג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת כפי שכבר ציינתי, חלקים מרכזיים בספר הזה שייכים לסוג מחקרים זה . כדי להסביר את מקומה של הפילולוגיה בהקשר הזה, אני מבקש להזכיר שני קשיים מרכזיים העומדים בפניה של הבלשנית החותרת לתאר דקדוק של שפה בזמן היסטורי מוגדר : 1 . שיבושים שחלו במהלך המסירה : כל מי שחותרת לחקור לשון עתיקה חייבת לתת דין וחשבון ולפרט מהם החומרים הנכללים בקורפוס הלשוני, ומה נכון שייפלט וייחשב לשיבוש שאינו ראוי להימנות עם ההכללות שעל פיהן משחזרים את הדקדוק המקורי . 2 . גיוון לשוני : מן הקורפוסים ניבט חוסר אחידות לשונית, הואיל ומתקיימות בהם כמה מערכות לשון, הקשורות לתקופות שונות או למשלבים שונים . לאור זאת מדובר לא במערכת לשונית אחת בלבד שצריך לשחזר אלא במערכות מקבילות . בפרקי הספר הזה ( בעיקר ,1 ,3 5 ו- 9 ) , אני מבקש להתמודד עם הקשיים הללו, ואני אף מציע ביקורת על מתודות אחרות שננקטו במחקר של העברית והארמית בהתמודדות עם שאלות קרובות . החלק האחרון של המבוא עוסק ישירות בנושא הזה, אך קודם לכן אסקור את הנושאים הלשוניים בספר המטפלים בשאלות ...
אל הספר