5. סיכום, והערה על תרומת התופעות הלשוניות לתארוך מגילת רות

ס י מ ו נ י ל ש ו ן ב מ גי ל ת ר ו ת | 55 הקלסית . לפיכך אפשר להניח כי צורות אלו נשתמרו באזורים מסוימים כצורות דיאלקטיות . בהקשר הזה ראוי גם לציין שחוקרים שונים עמדו על כך שראשיתם 43 וייתכן שיש כאן עדות של שינויים היסטוריים היא לא פעם בגיוון סוציו-בלשני, לכך גם בתולדותיה של העברית . אמור מעתה, המעבר מלשון המקרא ללשון חז"ל היה כרוך בשינוי של השפה הספרותית ; לשון הדיבור באזורים מסוימים הפכה ללשון הכתב . לפיכך ייתכן כי התופעות המדוברות קדומות מאוד ( בייחוד צורות קטלתי לנוכחת ) . לדברים הללו חשיבות מכרעת בהבנה של המעבר בין התקופות, מעבר שיש לראות בו בעיקר שינוי בנוהגי הכתיבה, והמודעות אליהם חשובה . למעשה יש צורך להבחין בין ההבדלים שבין מערכות הלשון המתחרות ( העברית הקדומה והעברית המאוחרת ) ובין ההבדלים שבין הקורפוסים ( לשון מקרא ולשון חז"ל ) : בין מערכות הלשון יש הבדלים חדים בפונולוגיה ( למשל הבחנה בין / m / ל- / n / בסוף תיבה ) ובמורפולוגיה ( למשל בשאלה אם יש סינקרטיזם בצורות שונות המבחינות בין המינים ) , ואילו בקורפוסים עצמם יש הבדלים רק בכמות — לאיזו מן המערכות הלשוניות יש ייצוג רב יותר...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית