4. הערה מתודולוגית לחקר הארמית הבבלית

128 | ע י ו נ י ם ב ל ש נ י י ם ו פ י ל ו ל וג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת ולהעריך את כתבי היד על פי קרבתם ללשון זו . בדרך הזאת כ"י המבורג 165 לסדר נזיקין, למשל, מוערך ככתב יד טוב יחסית . ברם דומה שעדיין איננו יוצאים ממעגל הקסמים שקוטשר הזהיר מפניו . בעקבות דבריו נשאלות השאלות האלה : 1 . מניין שהלשון המצויה בכתבי היד של ספרות הגאונים טובה יותר ? האין זה נכון 79 שגם בדרך הזאת מדובר בהכרעת החוקר התלויה רק בשיקול דעתו ? 2 . גם אם מוצאים תופעה מסוימת שבה לשון הגאונים עדיפה על לשון כתבי היד האחרים, כיצד אפשר לקבוע בוודאות שכך הם פני הדברים גם בתופעות אחרות ? במילים אחרות, ההכרעה מהי הצורה המקורית נדרשת מחדש בכל תופעה ותופעה, ואין ערך להכרעה אפריורית . לכן משעה שבוחרים כתב יד מסוים ומתארים אותו ממילא מפסיקים לעסוק בבירור הצורות המקוריות, ועוברים לתיאור גרידא של המצוי בכתב יד מסוים . למעשה אנחנו נדרשים לבחון באופן עקרוני יותר מהם הקריטריונים לקביעה שצורה מסוימת היא המקורית ( בלשון או בטקסט ) . בכמה מקומות בחנתי באופן ביקורתי את הקריטריונים שנקטו החוקרים מאז קוטשר, ואף הצבעתי על קש...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית