20 | ע י ו נ י ם ב ל ש ני י ם ו פ י ל ו ל ו ג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת שייכות לטווח השינויים האפשריים . במקרים מן הסוג הזה קשה לקבוע במסמרות מה מקורי יותר ומה פחות, ויש צורך להבחין בין השאלה מה היה בטקסט המקורי ובין השאלה מה יכול היה להיות אפשרי במסגרת הדקדוק המקורי . ברם, השאלה היא מתי אפשר להכריע בכל אופן שמדובר ב"שגגה", בשיבוש שאינו מתאים לדקדוק המקורי . לצד זה יש לדעת להבחין בשינוי שיכול היה להיווצר רק בעת מסירת הטקסט . כפי שאדון בהרחבה בפרק ,5 אני סבור שאי אפשר לדון בשאלה 2 בלי להתמודד תחילה עם המשימה המוצבת ב- 1 . כלומר רק קביעה נחרצת של הדקדוק / ים האפשרי / ים של השפה הנבחנת היא שמאפשרת לזהות מה אינו נכלל במסגרת הדקדוק והוא שיבוש, או מה שייך רק לדקדוק שנתהווה בעת מסירת הטקסט . אף שזה עלול להיראות כהיפוך היוצרות, הטענה היא שעצם העובדה שהנתונים מצליחים להתגבש בסדר כלשהו המתגלם בחוקיות סדירה, היא שמעידה על כך שהם חלק ממערכת דקדוקית סדירה . לפי זה, היכולת לתת תחזיות אשר מאומתות במקרים רבים, מחזקת את האפשרות שמה שאינו עומד בהכללות 27 לאור זאת, השאלה המתבקשת כעת היא מני...
אל הספר