3. האתגר שמציבה הסוציו־בלשנות בפני המחקר הפילולוגי־בלשני

28 | ע י ו נ י ם ב ל ש ני י ם ו פ י ל ו ל ו ג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת 25 לרוב הדוברים, באופן אינטואיטיבי, גם הגרב או הנעל, חדשה, ומי מהם שחור . הגרב וגם הנעל שחורות הן, והם נאלצים להיזכר במה שלמדו בבית הספר, בדיוק כשם שהם נאלצים לפתוח את המילון כדי למצוא את המין הדקדוקי של המקבילה בצרפתית . החשיבות של ההבחנה הזאת רבה מאוד, שכן חזקה על דובר שפה זרה ממוצע שלא יצליח לכוון לעיתים קרובות למקובל בדקדוק של שפת הילידים . פתחתי את דבריי באזכור של הפילולוגים, הבלשנים המשווים, ודומה שנכון יהיה להזכיר כעת אחת הביקורות המרכזיות שמתחו עליהם "המדקדקים הצעירים" ( Junggrammatiker ) בשעה שדרשו להמיר את מתודת המחקר המדעי של השפה לבלשנות היסטורית . המדקדקים הצעירים יצאו נגד האידיאליזציה של השפות העתיקות . הם טענו שמחקר מדעי חייב להניח את עקרון האחדות ( Uniformity Principle ) של מושא המחקר . על פי העיקרון הזה, אי אפשר להניח ששפות העָבר שונות במהותן מהשפות המדוברות כיום . לאור זאת, הם טענו שההנחה המתבקשת היא כי גם השפות העתיקות היו לא סדירות כשם שהשפות החדשות אינן סדירות, 26 בעוד וכי שפות מו...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית