מחבר:

שנת ההוצאה: 1998

מילות מפתח: עליות לארץ-ישראל; המנדט הבריטי בארץ - ישראל; עליה; עלייה; עליות לארץ ישראל; ארץ-ישראל - עליות; ארץ ישראל - עליות; מנדט הבריטי בארץ ישראל; המנדט הבריטי בארץ-ישראל; המנדט הבריטי בארץ ישראל; תקופת המנדט; מאנדאט בריטי

ההיסטוריה של ארץ-ישראל" היא סידרה המביאה סקירה שלמה, ראשונה ויחידה מסוגה של ארץ ישראל לתקופותיה. בית ההוצאה "כתר" בשיתוף עם מערכת מדעית של יד בן-צבי וטובי החוקרים בישראל חברו יחד להביא לפני כל שוחרי הארץ ולומדי עברה תמונה רחבת היקף, מעמיקה ורצופה של תולדות ישראל כחטיבה היסטורית אחת. נפרסות בה תקופות ידועות יותר וידועות פחות, על היבטיהן השונים: היסטוריה מדינית, פני הארץ וישובה, ריבודי החברה, המבנה הכלכלי והמנהלי, ההרכב הדמוגרפי, חיי תרבות ורוח ועוד.
כרך זה מתאר את: תקופת שלטון המנדט הבריטי והמאבק על ארץ ישראל; את התפתחותו של הבית הלאומי בא"י ואת החברה הערבית פלסטינית ואמירות עבר-הירדן בתקופה זו. אל הספר

נושא/נושאים: , 1948-1881, מיעוטים, החברה הישראלית

תוכן הספר:

• המאנדאט והבית הלאומי

• תוכן־העניינים

• פתח־דבר

• חלק א השלטון הבריטי והמאבק על ארץ-ישראל

• פני התקופה: שתי חברות לאומיות יריבות במסגרת מאנדאט בריטי

• 1. יצירתה של "ארץ־ישראל המאנדאטורית''

• ארץ־ישראל: ממושג גיאוגראפי־היסטורי למציאות מדינית ומנהלית

• קביעת קווי הגבול: שלב התיחום

• ארץ־ישראל: תכניות והסדרים פוליטיים ?.1924-1916?

• 2. המאבק המדיני והלאומי על ארץ־ישראל, 1947-1917

• מעמדה הבינלאומי של ארץ־ישראל בתקופת המאנדאט

• א. המאבק המדיני והלאומי על ארץ־ישראל מכיבוש הארץ על־ידי בריטניה עד מלחמת העולם השנייה, 1939-1917

• ארץ־ישראל, התנועה הציונית והמעצמות הגדולות במלחמת העולם הראשונה

• ועד הצירים בראשון לציון, 17 באפריל ?.1918? בעקבות ביקורו כתב חיים וייצמן, היושב בראש השולחן: "החיים העבריים המקוריים אינם אגדה עוד?."?

• הפגישה במעאן, 4 ביוני ?.1919? ביזמת קלייטון, הקצין הפוליטי הראשי, נפגשו האמיר פיצל ווייצמן לשיחה על אפשרות לשיתוף פעולה בין התנועה הלאומית הערבית ובין התנועה הציונית.

• ההתפתחות האוטונומית הנפרדת של היישוב היהודי והיישוב הערבי

• הנציב העליון הרבו־ט סמואל והמפתי של ירושלים כאמל אל־חסיני. מותו שלהמפתי במארס 1921 סלל את הדרך למינויו של רואגי אמין אל־רוסיני במאי ?.1921?

• וינסטון צירצייל, שר המושבות, בעת ביקורו בירושלים, מארס ?.1921? $ירצייל הגדיר את מדיניות בריטניה כמכוונת להקמת "בית לאומי עבור היהודים בארץ־ישראל" ולא כמכוונת להפוך את "ארץ־ישראל לבית הלאומי היהודי?."?

• שנות המאנדאט הטיפוסיות 1939-1923: התחדדות המאבק היהודי־ערבי והנסיגה מתמיכה בהקמת הבית הלאומי היהודי

• מבשרי הנסיגה הבריטית מן התמיכה בציונות: מאורעות 1929 ו"הספר הלבן" של פאספילד משנת 1930

• מראה בית יהודי בחברון לאחר הפרעות,אוגוסט ?.1929?

• המרד הערבי בשנים 1939-1936 והתגובה הציונית

• מימין: בואה של הוועדה המלכותית, נובמבר ?.1936? הלורד פיל וסגנו, סר הורס רמבולד. הדמות הבולטת בוועדה היה פרופי ךגיינלד קופלנד, מומחה להיסטוריה קולוניאלית, והוא שניסח את הדין וחשבון שלה, שהתפרסם ב־7 ביולי ?.1937? הדין וחשבון הוא חיבור יסוד בספרות של ארץ־ישראל בתקופת המאנדאט. משמאל: המצור על העיר העתיקה. ב־18 ביולי 1938 הקיף הצבא הבריטי את העיר העתיקה בירושלים, פרץ את השערים שנחסמו ותפס בית אחר בית כשהוא מסתייע בתצפיות מן האוויר.

• מימין ו העלייה לחניתה, יישוב־משלט בגליל המערבי, 21 במארס ?.1938? העלייה לחניתה היתה מבחן כוח ומפגן כוח ליישוב ול"הגנה" והשתתפו בה כ־400 איש, בתוכם אישי ציבור רבים. משמאל: חומה ומגדל, מכשירה של האסטראטגיה היישובית בשנים ?.1947- 19 J7? היישוב הוקם בן לילה והוקף חומת עץ וחצץ עד גובה ?1.80? מטרים, שבארבע פינותיה היו קבועות עמדות. סביב החומה, במרחק 25 מטרים ממנה, נמתחה גדר תיל להגנה מפני רימונים.

• הכישלון למנוע את אימוץ מדיניות "הספר הלבן"

• "הספר הלבן?17 ,"? במאי ?.1939?

• ב. המאבק המדיני והלאומי על ארץ־ישראל ממלחמת העולם השנייה עד החלטת החלוקה, 1947-1939

• מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה: מקומן בתולדות העם היהודי והשפעתן על מאבקה המדיני של התנועה הציונית

• המדיניות הציונית נוכח מלחמת העולם

• ביטוי של מרי ומחאה, הפגנה המונית נגד מדיניות "הספר הלבן" ברחוב בן יהודה בתל אביב.

• יכולת, העזה ומזל במדיניות הציונית בזמן מלחמת העולס השנייה ולאחריה

• בריטניה, ארצות־הברית, הציונות והתכניות לגבי ארץ־ישראל, 1945-1941

• היסודות הבינלאומיים למפנה בשאלת ארץ־ישראל בשנים 1947-1945

• האקטיביזם הציוני בשנים 1947-1945

• וייצמן מעיד לפני ועדת החקירה האנגלו־אמריקנית, 8 במארס ?.1946? בעדותו גולל וייצמן את ה"אני מאמין" הציוני שלו.

• המבוי המדיני הסתום בקיץ ובסתיו 1946

• אחרי הפיצוץ ב־22 ביולי 1946 באגפו הדרומי של מלון "המלך דוד?."? במלון, שנחנך בסוף ?,1930? השתכנה ב־1939 המזכירות הראשית של ממשלת ארץ־ישראל. (הבניין המלבני בן שש הקומות נבנה בצורת h כדי שיעמוד בפני רעשי אדמה?.(?

• המאמצים האחרונים של בריטניה לפתור את הבעיה בכוחות עצמה: נובמבר 1946 - פברואר 1947

• הפניית בעיית ארץ־ישראל לאומות המאוחדות "ללא המלצות", ועמדת המעצמות

• ועדת החקירה של האו"ם ומסקנותיה: יוני-אוגוסט 1947

• שיתוף הפעולה האמריקני־סובייטי בעצרת הכללית השגייה של האו"ם, אוקטובר-נובמבר ;1947 וההחלטה הבריטית הסופית לפנות את ארץ־ישראל מבלי להשתתף בפתרון

• 3. המאנדאט הבריטי על ארץ־ישראל: שלטון, מנהל וחקיקה

• יסודות השלטון הבריטי בארץ־ישראל: מממשל צבאי למאנדאט

• אוגוסטה ויקטווץה, מעונו של הנציב העליון עד שנת ?.1927? הבניין שבקצה הר הזיתים נחנך בשנת 1910 ונקרא על שם אשתו של הקיסר וילחלם השני. אחר־כך הפך לבית־חולים צבאי בריטי.

• הכרזת המאנדאט הבריטי על ארץ־ישראל. ב־9 ביולי 1920 השתנה הסטאטוס המדיני של הארץ והוחל בארגון הממשל האזרחי ,

• הנציבים העליתים: ?5 .1? סר הו־5רט סמואל; ?,2? הלורד 6 פלו^ר; נ. סר ג'רן צינסלור ?.4 ; 7? סר ארתור ווקופ; ?.5? סר הרולד מקמ"קל; ?.6? הלורד גורט; ?.7? אלן קנינגהם.

• כדי להילחם בטרור הערבי הקימו הבריטים מחסום של גדרות תיל לאורך הגבול הצפוני ורשת של תחנות משטרה מבוצרות בנקודות אסטראטגיות שנקראו על שם מתכננן "מצודות טיגרט?."?

• מעצבי המדיניות הבריטית בארץ־ישראל: בין ממשלת בריטניה לממשלת פלשתינה (א"י)

• מדיניות העלייה ומדיניות הקרקעות

• מחנה עולים בתל אביב. ועד הצירים סייע לעולי העלייה השלישית מקיץ 1920 בהקימו מחנות ובתי עולים ובהסדרת עבודות של כיבוש חקלאי.

• משטר הקרקעות ומדיניות הקרקעות

• 4. המדיניות הכלכלית של ממשלת המאנדאט

• עקרונות המדיניות הכלכלית של בריטניה בארץ־ ישראל ויעדיה

• המדיניות התקציבית של ממשלת המאנדאט

• ממשלת ארץ־ישראל: סן ההכנסות, ההוצאות, והעודף בתקציב (אלפי לא''י)

• חקיקה כלכלית, הסדרים מנהליים ויזמות ממשלתיות

• למעלה י בול שהונפק בתקופת השלטון הצבאי הבריטי בארץ־ישראל. מימין: מטבעות שהנפיקה ממשלת המאנדאט של ארץ־ישראל. למטה : שטר של לירה ישראלית אחת מתקופת המאנדאט.

• פיתוח הארץ: התשתית הפיסית

• תרומת הרכבת להתפתחות התעשייה. האשלג נשלח בסירות לצפון ים המלח, משם הועבר במשאיות לירושלים, ובאמצעות הרכבת — לנמל חיפה.

• פיתוח הארץ: שירותים ציבוריים

• מדיניות הבית הלאומי של בריטניה: ההיבטים הכלכליים

• תחנת הכוח בנהריים. התחנה ההידרו־אלקטרית — שבבנייתה הוחל ב־?,1928? סמוך למקום שפכו של הירמוך לירדן — הופעלה ב־?.1932? על הירדן הוקמו שלושה סכרים, ותעלה באורך של ?1,700? מטר היטתה את מי הירדן לאגם מלאכותי ,

• מדיניות של כלכלת מלחמה (1945-1940)

• 5. ארץ־ישראל המאנדאטורית כיחידה כלכלית: המודרניזאציה של הארץ ויחסי החליפין בין המשק הערבי והמשק היהודי

• יצירת התשתית הטכנולוגית המודרנית

• נמל ומעגן. למעלה . נמל חיפה ןב־?,(19}7? למטה •. נמל תל אביב (בספטמבר ?.(1936? נמל חיפה נחנך רשמית באוקטובר 1933 ושימש נמל צבאי, נמל נוסעים ונמל ליצוא ויבוא. במעגן בתל אביב הוקס תחילה מזח ברזל ואחר־כך נחפרה בו בריכה הקשורה בתעלה לים.

• יבוא ההון ומאזן התשלומים

• השינוי המבני במשק הארץ־ישראלי בשנות מלחמת העולם השנייה

• יחסי החליפין בין המשק היהודי והמשק הערבי

• חלק ב הבית הלאומי

• 1. התפתחותו של הבית הלאומי היהודי בארץ־ישראל: המסגרת ההיסטורית וקווי היסוד

• מצבה של התנועה הציונית בעם היהודי בין מתן הצהרת בלפור לבין החלטת החלוקה (נובמבר 1917 - נובמבר 1947)

• התניעה הציונית בין יישוב הארץ והפעילות הציונית בגולה

• המאנדאט הבריטי כמסגרת להתפתחותו של הבית הלאומי: אופקיה וגבולותיה של "האוטונומיה היהודית" בארץ־ישראל

• יסודותיו של הבית הלאומי: עלייה, הון והתיישבות

• מפת הקרקעות בבעלות יהודית.

• 2. מעלייה לעלייה ובין גאות למשבר: התפתחותו של היישוב היהודי בבית הלאומי בארץ־ישראל

• השלבים בהתפתחותו של היישוב היהודי בימי השלטון הבריטי

• העלייה השלישית: מציפיות רמות ל"יום קטנות"

• העלייה הרביעית: דיוקנה של עליית המונים

• התפתחותה של תל אביב, מימין ' רחוב נחלת בנימין ב־?.1936? למטה: רחוב נחלת בנימין בשנות העשרים.

• העלייה החמישית: התבססותו של היישוב היהודי בארץ

• התפתחות היישוב בימי מלחמת העולם השנייה ובתקופת המאבק בשלטונות המאנדאט

• 3. הארגון הפוליטי והציבורי של היישוב היהודי: מיישוב למדינה בדרן

• המבנה הפוליטי הכללי של היישוב, מוסדותיו והנהגתו

• טופס הצהרה משנת ?,1928? שהרותום עליו מצהיר שאין הוא רוצה להיות חבר ב"כנסת ישראל?."?

• מוועד הצירים לסוכנות היהודית

• המוסדות הדתיים, השלטון המוניציפאלי ומשפט השלום העברי

• הנהלת הסוכנות היהודית, ?.1937?

• היערכות התנועות הפוליטיות והמפלגות ביישוב ותפקידן ביצירת הבית הלאומי

• תנועת העבודה הארץ־ישראלית: בין לאומיות לסוציאליזם

• הדרך להגמוניה פועלית. ועידת היסוד של מפלגת פועלי ארץ־ישראל, ינואר ?.1930?

• המפלגות ה"אזרחיות": פיצולו הפוליטי של המעמד הבינוני

• המפלגות הדתיות: המזרחי והפועל המזרחי, אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל

• התנועה הרוויזיוניסטית: הצה"ר ובית"ר

• המפלגות העדתיות

• שימוש במוטיבים מזרחיים כסמלים לאומיים באמנות בצלאל. איורים לשיר השירים, זאב רבן, ?.1923?

• שלוש דוגמאות לאדריכלות כתל אביב בשנות העשרים, שהצטיינה בבליל סגנונות מערביים ומזררויים. למעלה ו בית מוזס. משמאל למעלה: בית אופלטקה. משמאל למטה: בית הפגודה.

• מימין: סנט אנדרוז, הכנסייה הסקוטית בירושלים ?.(1930-1927)? בבניין שולבו אלמנטים מזרחיים ומערביים. למעלה: שוטר מוסף בתקופת ה"מאורעות?."? מתמונות הצבע הראשונות של טים גיז־אל.

• הלורד בלפור נואם בחנוכת האוניברסיטה העברית. ציור שמן של לי 9יליח1בסקי, שהוזמן ארצה במיוחד כדי להנציח את הטקס החגיגי במכחולו.

• מתמונות הצבע הראשונות של טים גידאל. משמאל! מעלה החמישה בסוף שנות השלושים. למטה: משמר צבאי בריטי בכניסה לירושלים. בעמוד ממול למעלה' מבט כללי על העיר העתיקה בירושלים. בין השאר נראים הבניין הראשון של האוניברסיטה ומוזיאון רוקפלר. למטה; העלייה לבית יצחק שבעמק חפר, ?.1940?

• אדריכלות בריטית בירושלים. למעלה: מוזיאון רוקפלר ?,(1938)? שילוב ציורי של אלמנטים מכנסיות נוצריות עם אלמנטים מזרחיים. למטה ל פרט מדלת הכניסה במוזיאון ? אפריקה נפגשת עם אסיה בארץ־ ישראל. בעמוד למעלה: בניין ימק"א ?1(1933)? האדריכל שאב את השראתו ממבניס ביזנטייס ומוסלמיים בעיר. ממול למטה: בפנים הבניין, אח דקוראטיבית.

• למעלה ומשמאל למעלה ו סגנון הבאוהאוס בתל אביב. הקו המאפיין את הבניינים הוא רגולאריות, במקום סימטריות, והימנעות מאלמנטים קישוטיים לא פונקציונאליים. משמאל למטה: בית ביאליק, ניסיון ליצור סגנון ים תיכוני אקלקטי.

• ציור ותיאטרון. מהצגות התיאטרון הלאומי "הבי־ מה" — משמאל: תלבושת של ראובן רובין להצגה "רחב?.1933 ,"? למטה, תפאו־ רה של מנחם שמי להצגה "כתר דוד?.1929 ,"?

• תנועות הנוער

• 4. צמיחתו והתבססותו של המשק היהודי

• המאפיינים העיקריים של הצמיחה הכלכלית במשק היהודי בארץ־ישראל בתקופת המאנדאט

• הכלכלה העירונית: ממלאכה לתעשייה

• הכלכלה העירונית: השירותים, המסחר והבנקאות

• כלכלת הכפר: החקלאות העברית בארץ־ישראל

• pzmnn על עבודה עברית. משמרת פועלים בפתח פרדס בכפר סבא, ?.1930?

• 6. דיוקנו של היישוב היהודי בבית הלאומי וארגוניו החברתיים

• היישוב כחברה פלוראליסטית מגוונת וריבודו החברתי

• המבנה העדתי של היישוב והזיקה בין המוצא העדתי לאי־השוויון החברתי

• ארץ ישראל העובדת: מעמד הפועלים בבית הלאומי, היקפו והרכבו

• "החברה האזרחית": דיוקנו של המעמד הבינוני ביישוב

• היישוב הכפרי: צורית ההתיישבות החקלאית

• שלושה דפוסי התיישבות חקלאית. מלמעלה למטה ? המושבה זכרון יעקב (ב־?,(1937? המושב נהלל, פרי תכנונו של ריכרד קאופמן (ב־?,(1939? והקיבוץ בית אלפא (ב־?.(1939?

• ארגונו של ציבור העובדים: הסתדרות העובדים הכללית, אופיה ותחומי פעולותיה

• 6. התפתחות ארגוני המגן והמחתרת: ההיבט המחתרתי והצבאי של היישוב היהודי בתקופת המאנדאט

• משמירה ו"גדודים" סדירים להגנה עצמית

• ארגון ה"הגנה" במרות הסתדרות העובדים הכללית (1930-1920)

• בין "מאורעות" ל"מאורעות": "השנים הרזות" של ה"הגנה"

• התארגנות ה"הגנה" אחרי מאורעות תרפ"ט כארגון כלל-יישובי והפילוג (1936-1929)

• שנות השיתוף והלגאליות למחצה (1939-1936)

• מפת ההתיישבות היהודית בשנים ?.1947-1936?

• פלוגות הלילה של וינגייט. הפלוגות חוללו מהפכה בתורת הלחימה של ה"הגנה?."?

• משיתוף ל"מאבק צמוד"

• התמורות בהתגבשות הכוח הצבאי במלחמת העולם השנייה (1945-1939)

• המחלקה הגרמנית של הפלמ"רו ?,1942? המחלקה הוקמה במסגרת ההכנות של הבריטים לפלישת הגרמנים לארץ־ישראל והיתה אחד מגילויי השיתוף בין הבריטים ליישוב בשנות מלחמת העולם השנייה.

• ה"הגנה" בתקופת "המאבק" (1946-1945)

• ?p2nnn? על ההעפלה. חיילים בריטים מעבירים מעפילים מהאנייה "ארבע חירויות" ?")?פדה?("? ל"אמפייר היווד?,"? אחת משלוש אניות הגירוש הבריטיות שעל סיפונן הותקנו מכלאות מוקפות גדרות תיל. ספטמבר ?.1946?

• היערכות ה"הגנה" ופעולותיה מפירוק "תנועת המרי" ועד החלטת ה"חלוקה"

• מ"ארגון הגנה בי" ל"ארגון צבאי לאומי" רוויזיוניסטי (1939-1931)

• התפתחות האצ"ל בארץ ובגולה עד מלחמת העולם השנייה

• משיתוף פעולה ל"מרד" — האצ"ל ולח"י במחתרת "עמוקה"

• 7. החינוך העברי והתרבות העברית בארץ־ישראל: מסגרות ותכנים

• תפקיד החינוך והתרבות ביצירת החברה הלאומית היהודית בארץ־ישראל

• העברת מערכת החינוך מההנהלה הציונית לוועד הלאומי והזרמים בחינוך העברי

• הזרמים בחינוך

• הבניין הראשון של האוניברסיטה העברית על הר הצופים ?.(1925)?

• התפתחות התרבות והאמנות העברית־הארץ־ישראלית

• בית הקאזינו בתל אביב. האדריכל יהודה מגידוביץ 1 בנה אותו בתוך הים, בקצה רחוב אלנבי, בסגנון בארוקי מצועצע ואקלקטי, שאפיין את האדריכלות הארץ־ישראלית בשנות העשרים.

• העיתונים היומיים בארץ־ישראל מבשרים על כניעת גרמניה הנאצית, 8 במאי ?.1945?

• ארונות טוסקניני והתזמורת הפילהרמונית. קונצרט הבכורה של התזמורת נערך בדצמבר ?,1936? באולמי התערוכה בצפון תל אביב.

• מימין: המשורר אברהם שלונסקי, מראשי מחולליו של הזרם המודרניסטי בשירה העברית בשנות העשרים והשלושים. פורטןט של ציונה תגיר מ־?.1925? משמאל: אורי צבי גרינברג, מגדולי השירה המודרניסטית והלאומית העברית. רישום של 0נריק ברלוי,ערב עלייתו של המשורר לארץ־ישראל ?(1922)?

• חלק ג החברה הערבית -פלסטינית ואמירות עבר הירדן

• 1. החברה הערבית־פלסטינית בתקופת המאנדאט הבריטי

• קווי יסוד בהתפתחות החברה הערבית־פלסטינית

• הדמוגראפית של ערביי ארץ־ישראל

• המבנה העדתי־דתי של החברה הערבית

• מראשי העדות הנוצריות, מימין לשמאל; הארכימנדריט החבשי, הפאטריארך הארמני, הארכיבישוף האנגליקני, הפאטריארך היותי־האורתודוקסי והפאטריארך היעקיביטי.

• 2. ההתארגנות הפוליטית של ערביי ארץ־ישראל

• מעמדם הפוליטי וזיקתם הלאומית של ערביי ארץ־ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית

• ההתארגנות הפוליטית של ערביי ארץ־ישראל המאנדאטורית

• חברי המועצה המוסלמית העליונה, ?.1936? משמאל לימין, שורה ראשונה; ראעיב נשאשיבי, חאגי אמין אל־ חסיני, אחמד חלמי, ע3ד אל־לטיף א־צלארו, אלפךד רוק; שורה שנייה ? גימאל אל־חסיני, ד"ר חסין אל־ חיאלךי, .יעקוב אל־עיצין, פואד סאבא.

• המרד הערבי 1939-1936: מהתארגנות פוליטית ומאבק צבאי לטרור פנימי ושיתוק

• "כנופיה" ערבית, מאי ?.1936? הפלאחים היו רוב הלוחמים ב"כנופיות" שהחלו לפעול בקיץ של אותה שנה.

• חידוש המאבק הפוליטי של ערביי ארץ־ישראל

• מפלגות פוליטיות אחרות וארגונים ציבוריים

• 3. החברה הערבית בארץ־ישראל, התפתחותה הכלכלית ודפוסי ארגוניה

• המשק הכפרי והחברה הכפרית

• יישוב חקלאי ויישוב עירוני באוכלוסייה המוסלמית בתקופת ה מאנדאט

• החברה העירונית, ארגונה וכלכלתה

• נמל יפו שוקק, ?.1934? בשנה זו הגיע הנמל לשיא התפתחותו. הפריקה והטעינה הגיעו ל־?600,000? טון, והנמל שוכלל על־ידי בניית שובר גלים. ירידתו החלה ב־1936

• הבדווים בארץ־ישראל

• שירותי החינוך והבריאות בחברה הערבית-פלסטינית

• הפעילות התרבותית

• 4. משברה של החברה הערבית־פלסטינית

• 5. אמירות עבר הירדן 1946-1921

• יצירתה של אמיתת עבר הירדן

• הנציב העליון הרברט סמואל בעת ביקור אצל האמיר עבדאללה בעבר הירדן. שני מימין ן סר וינדהם דידס, המזכיר הראשי של ממשלת ארץ־ישראל. בפועל היה הנציב העליון ממונה גם על עבר הירדן, באמצעות הנציג־התושב בעמאן.

• גיבוש השלטון ההאשמי בעבר הירדן

• האמיר ע?דאללה עם קצינים בכירים של הלגיון הערבי, ?.1935? הלגיון, שגרעינו הוקם ב־?,1931? הפך לחיל נאמן ללא דופי ולמבטחו של האמיר,

• מלחמת העולם השנייה ואחריה

• פני היישוב והחברה בעבר הירדן המזרחי

• ביבליוגראפיה נבחרת

• מפתח

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  11