הזרמים בחינוך ההסכם ממאי 1920 קבע את קיומם של שני וערים מפקחים בחינוך העברי . הזרם הכללי , שקיים זיקה רופפת למפלגות האזרחיות והיה קשור בעיקר לרשויות המקומיות בערים ובמושבות שבשליטת החוגים האזרחיים , והזרם החרדי לאומי הקשור בתנועת "המזרחי . " בשנת 1926 הוכר רשמית קיומו של "זרם החינוך של העובדים" " ) חינוך עובדים , ( " שתחילת צמיחתו בתל אביב ובהתיישבות העובדת ואשר היה בבעלותה של הסתדרות העובדים הכללית . קיומם של שלושת הזרמים בחינוך העברי הציוני היה ביטוי למגמות הפיצול והמאבק האידיאולוגי והפוליטי ביישוב . תהליך האיחוד המנהלי של מערכת החינוך בפיקוח המוסדות הפוליטיים של היישוב התנהל בד בבד עם העמקת הקיטוב הרעיוני וראיית החינוך כגורם בעל חשיבות חברתית פוליטית עצומה . החלוקה לזרמים והמאבק הרעיוני ארגוני ביניהם כתוך המסגרת הארגונית המשותפת השתלבו בתהליך הפוליטיזאציה המעמיק של חיי היישוב , ובכלל זה גם חיי התרבות בארץ בשנות השלושים והארבעים . אולם היה גם בסיס חינוכי תרבותי משותף לכתי הספר של שלושת הזרמים . בכל הזרמים היה החינוך על טהרת העברית ונעשו בהם נסיונות חדשניים כתכניות הלימודים ובשיטות ה...
אל הספר