המפלגות ה"אזרחיות : " פיצולו הפוליטי של המעמד הבינוני ראשית התארגנותו הפוליטית של המעמד הבינוני כיישוב היתה חלק ממגמות ההתארגנות הפוליטית בתקופת הכיבוש הבריטי . בבחירות לאסיפת הנבחרים הראשונה הופיעו תשע רשימות של "הגוש האזרחי . " רובן ייצגו קבוצות של בעלי אינטרסים , שבתוכן בלטה התאחדות האיכרים . הגופים הפוליטיים שהוקמו בתקופה זו — האזרח הלאומי , הציונים הכלליים והציונים הדמוקראטיים — ניסו להתאגד כמסגרת "הסתדרות הציונים הכלליים , " שבה יוצגו נציגי המעמד הבינוני במשק , עסקנים ציונים ותיקים וחוגי המקצועות החופשיים ואינטליגנציה ליבראלית "מתקדמת ; " אבל ניגודי האינטרסים וההשקפות והעדר דחף אידיאולוגי ואופי קולקטיביסטי יצרו פיצול — ובבחירות הופיעה ה"הסתדרות" ברשימות נפרדות . רק בשנות השלושים , בהנהגתו של יהושע סופרסקי , התחזקו מגמות כינונו של כוח פוליטי כלכלי של המעמד הכינוני , בדומה להסתדרות הכללית . הפאראדוקס היה נעוץ בכך שהארגון ה"מעמדי" המגובש ביותר בקרב הציונים הכלליים בארץ היה דווקא ארגון העובדים העצמאי של הציונים הכלליים , שהוקם בנובמבר " ) 1934 ארגון העובדים הציונים הכלליים בארץ ישראל...
אל הספר