מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה : מקומן בתולדות העם היהודי והשפעתן על מאבקה המדיני של התנועה הציונית עשר השנים שבין 1939 ( פרוץ מלחמת העולם השנייה ) ל 949 ו ( הסכמי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות ) היו מן הדראמאטיות כיותר שידע העם היהודי במשך שנות קיומו . הן נפתחו בפניית העורף הבריטית לציונות ערב מלחמת העולם השנייה ובהשמדת למעלה משליש מבניו במרוצת אותה מלחמה , אולם דווקא צירוף טראגי ( אך מקרי ) זה , של "הספר הלבן" והשואה , הוא שהעניק לעם היהודי , במחצית השנייה של אותו עשור , נסיבות נוחות להגשים בבת אחת את מטרותיה של הציונות : ק ליטת עלייה גדולה והקמת מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל . תיאוריית הקאטאסטרופה כמבוא לגאולה , שעליה התווכחו בציונות עשרות שנים , התאמתה בצורה טראגית . השלטון הנאצי ותכנית " הפתרון הסופי '' בתקופת שלטונם באירופה , בעיקר בשנים , 1944-1941 רצחו הנאצים , על פי תכנית ערוכה מראש , קרוב לשישה מיליון יהודים . מספרים מדויקים על היקף מבצע ההשמדה , שהוא אולי הגדול בהיסטוריה האנושית , לא ייוודעו כנראה לעולם , שכן את אבירות העם היהודי חישבו אחר כך בדרך של ניכוי סטאטיסטי...
אל הספר