המבנה העדתי דתי של החברה הערבית ההגדרה הדתית עדתית לא במקרה נערכה הסטאטיסטיקה הרשמית של ממשלת המאנדאט בראש וראשונה לפי קאטגוריות דתיות עדתיות , בעוד שההגדרה הלאומית של המתפקדים כ"ערבים" היתה משוערת הואיל והתבססה בעיקרה על אלמנטים סובייקטיביים , על לשון האם של המתפקד ועל תודעתו . כנהגה כך המשיכה ממשלת המאנדאט מסורת מזרח תיכונית עתיקה ומושרשת : ההגדרה הלאומית — תורכי , ערבי , כורדי — היתה חדשה למדי . השלטון באימפריה העות'מאנית לא עודד הגדרה לאומית לשונית כזאת והעדיף , מטעמים מובנים , להטעים את היסוד האסלאמי העל לאומי והמאחד . גם הגדרתם העצמית של הערבים לא קבעה בבירור אם זיקתם הלאומית היא אל האומה הערבית הגדולה והאחת או אל החלקים הלאומיים הנבדלים שהתהוו בקרב אומה זו במשך הדורות , דהיינו אל מצרים , סוריה , עיראק וכו' — אף שגם שתי האחרונות , ובייחוד סוריה , עדיין לא נתגבשו בתקופה העות'מאנית ליחידות לאומיות , אלא מחוזותיהם השונים ( דמשק , חלב , בגדאד , בצרה ) נשארו יחידות נפרדות . ערביי ארץ ישראל במיוחד התקשו בהגדרת המולדת , האומה במובן המצומצם — האם היא פלסטינית נפרדת או האם אינה אלא חלקה ...
אל הספר