החברה העירונית , ארגונה וכלכלתה פני היישוב העירוני 10 % עד 35 % מערביי ארץ ישראל ישבו בסוף תקופת המאנדאט בערים , אך קשה לקבוע את מספרם המדויק , הואיל ובתחילת הממשל האזרחי המאנדאטורי עדיין לא נאספו ועובדו נתונים סטאטיסטיים , ואף בשנות סיומו לא נערכו מפקדי אוכלוסין כדבעי , ולגבי חלקים שונים באוכלוסייה הסתפקו באומדנות . יתר על כן , אין לקבוע מסמרות לגבי אופיים ה"עירוני" של יישובים ערביים לא מעטים , מכיוון שהגבול בין כפר גדול ובין עיירה היה מטושטש ונקבע על ידי השלטון באורח שרירותי . מאותן סיבות קשה להעריך במדויק את גידולה של האוכלוסייה הערבית העירונית לעומת זו הכפרית , עקב הגירה מן הכפר אל העיר ; אך אין ספק כי בשלושים שנות השלטון המאנדאטורי גדל מספר העירוניים שבין ערביי ארץ ישראל , ובשנת 1946 נאמדו אחוזיהם ב 36-35 > ב 445 , 000 מתוך כ . ( 1 , 200 , 000 במיוחד עלה ריכוז האוכלוסין בשלוש הערים הגדולות . בין הערבים תושבי הערים ישבו ב 1922 כ 38 % בשלוש ערים אלו , ובסיום המאנדאט — כמעט . 50 % התפתחותו הכלכלית של מישור החוף בידי היישוב היהודי , פיתוח הפרדסנות היהודית והערבית והתפתחות התעשייה...
אל הספר