התארגנות ה"הגנה" אחרי מאורעות תרפ"ט כארגון כלל-יישובי והפילוג ( 1936-1929 ) לקחי מאורעות תרפ"ט מאורעות אב תרפ"ט ( אוגוסט ( 1929 חשפו את מצבו הבטחתי הפגיע של היישוב ואת מגבלותיה החמורות של ה"הגנה" ככוח מגן . גם במאורעות אלה לא הופעל כוח ערבי ארצי מאורגן , והם היו סדרה רצופה של התקפות אלימות שכוונו לנקודות התורפה של היישוב היהודי ; יישובים קטנים ומבודדים , שכונות ספר ורבעים יהודיים בתוככי הערים המעורבות . במקומות שבהם פעלו כוחות מגן מקומיים — קטנים ככל שיהיו — נהדפו רוב ההתקפות , אך הסתמן הבדל רב משמעות בין אותן נקודות שאליהן אפשר היה להחיש תגבורת לבין נקודות מבודדות שעליהן אי אפשר היה להגן לאורך זמן והן ניטשו גם אחרי קרב גבורה , כמו זה בחולדה . שמונה נקודות יישוב וכן כמה שכונות בירושלים ובחיפה נעזבו מתושביהן היהודים ונהרסו בידי הפורעים הערבים . לקחי מאורעות תרפ"ט במישור הבטחתי היו נוקבים . הלקח העיקרי , מנקודת ראותה של ה"הגנה , " היה שיש להגביר את כושר ההתגוננות העצמית של כל נקודת יישוב ולהגיע למצב שבו יוכל היישוב , מבחינה לוגיסטית , להחיש תגבורת לכל נקודה מותקפת . פירוש הדבר היה : ארגו...
אל הספר