מחבר: אירנה בוטווינק וגלית אדם

שנת ההוצאה: 2012

מילות מפתח: בלשנות

הניסיון להבין את הכללים שלפיהם בנויה ופועלת שפה אנושית מלווה את ההיסטוריה האנושית משחר ימיה, ועיסוק אקדמי בחקר השפה מציג מסורות מגוונות מיוון העתיקה והודו הקדומה, דרך העיסוק בדקדוק בימי הביניים, בתקופת הרנסנס, בתקופת ההשכלה, וכלה בפריצות הדרך המדעיות של מאתיים השנים האחרונות. הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישה לחקר השפה שבבסיסה הנחות יסוד המזוהות בעיקר עם רעיונותיו של נעם חומסקי. גישתו של חומסקי (המכונה גם ״בלשנות גנרטיבית״) חוללה מהפכה בתחום חקר השפה, בהביאה נקודת מבט חדשנית, מאתגרת ומעוררת השראה, לא רק לבלשנים, אלא גם לחוקרים בתחומים אחרים, כמו פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המחשב, חינוך ועוד.
הבלשנות התאורטית חוקרת שפות אנושיות מנקודת מבט קוגניטיבית, ומטרתה להגדיר מהי אותה יכולת לשונית המאפשרת לכל אדם באשר הוא לדבר ולהבין את שפת אמו. הנחת היסוד של הבלשנות התאורטית היא שכל אדם ניחן בידע לשוני מופנם, בלתי מודע, המכונה כשירות לשונית, שבבסיסו מערכת לשונית ביולוגית, מולדת, המכונה דקדוק אוניברסאלי. ידע זה מורכב ממכלול של חוקים המהווים את דקדוק השפה. הדקדוק מאפשר לדובר השפה לייצר ולהפיק אינספור משפטים בשפתו ולהבין כל משפט, גם אם שמע אותו לראשונה בחייו. הכשירות הלשונית כוללת גם ידע המאפשר לדובר לזהות מהי מילה אפשרית בשפתו ומהם הצלילים הלשוניים המשמעותיים בשפה אותה הוא דובר. הבלשנות התאורטית חוקרת את הכשירות הלשונית באמצעות איתור, תיאור והסבר של תופעות לשוניות המאפיינות שפות אנוש, תוך כדי אפיון ההיבטים המשותפים לכל השפות האנושיות וההיבטים שבהם שפות יכולות להיבדל זו מזו.
קורס מבואי זה מציג בפני הסטודנטים את הנחות היסוד של הבלשנות התאורטית ואת דרכי המחקר שלה, באמצעות היכרות עם תופעות לשוניות משפות שונות ורכישת הכלים התאורטיים לניתוחן.
הקורס חושף את הסטודנטים לתחומי המחקר הבסיסיים בבלשנות - פונטיקה ופונולוגיה (חקר צלילי השפה), מורפולוגיה (חקר מבנה המילה), תחביר (חקר יצירת משפטים), סמנטיקה ופרגמטיקה (חקר המשמעות) - כמו גם להיבטים פסיכולוגיים, נוירולוגיים ופילוסופיים של שפה אנושית. אל הספר

נושא/נושאים: , בלשנות ושפות, ספרות לשון ואמנויות

תוכן הספר:

• מבוא לבלשנות תאורטית חלק ב

• תוכן העניינים

• פרק 4 מורפולוגיה: מבנה המילים ותצורתן

• הקדמה

• 4.1 מונחי יסוד

• 4.1.1 קטגוריות המילים

• 4.1.2 המורפמות (צורנים)

• 4.1.2.1 מילים ומורפמות

• 4.1.2.2 מוספיות

• 4.1.2.3 שורשים ותבניות

• 4.1.2.4 סדר המורפמות במילה

• 4.2 תצורת מילים

• 4.2.1 הוספת מוספיות

• 4.2.2 תבניות

• 4.2.2.1 תבניות הפועל: הבניינים

• 4.2.2.2 תבניות השם והתואר: המשקלים

• 4.2.3 הכפלה

• 4.2.4 הלחמים

• 4.2.5 הרכבים

• 4.2.6 נוטריקונים

• 4.2.7 תצורת מילים באמצעות קיצור

• 4.2.7.1 כריתה

• 4.2.7.2 קיצוץ

• 4.2.8 שינויי תנועה

• 4.2.9 תזוזת הטעם

• 4.2.10 יחסים לא שקופים בין מילים

• 4.2.11 סיכום

• 4.3 גזירה ונטייה

• 4.3.1 תהליכי הנטייה

• 4.3.1.1 זמן

• 4.3.1.2 גוף

• 4.3.1.3 מין ומספר

• 4.3.1.4 יחסה

• 4.3.2 גזירה ונטייה: מאפיינים מבחינים

• 4.3.2.1 שינוי הקטגוריה הלקסיקלית

• 4.3.2.2 הכרחיות לעומת אופציונאליות

• 4.3.2.3 פרודוקטיביות וסדירות

• 4.3.2.4 יחס חד־חד־ערכי

• 4.3.2.5 שקיפות סמנטית

• 4.3.2.6 סיכום המאפיינים המבחינים בין גזירה לנטייה

• רשימת מקורות (וקריאה מומלצת) לפרק 4

• פרק 5 אבני היסוד של המשפט

• הקדמה

• 5.1 זיהוי צירופים בתיאור הליניארי

• 5.1.1 מיקוד

• 5.1.2 החלפה בכינוי והחלפה במילת שאלה

• 5.2 מגבלות התיאור הליניארי

• 5.2.1 דו־משמעות

• 5.2.2 הוראה משותפת

• 5.3 המבנה ההיררכי

• 5.3.1 שלב השיבוץ הלקסיקלי

• 5.3.2 כללי יצירת צירופים: חלק א

• 5.3.3 כללי יצירת צירופים: חלק ב, דו־משמעות מבנית

• 5.3.4 כללי יצירת צירופים: חלק ג, משפטים מורכבים

• 5.3.4.1 פסוקית משועבדת לפועל

• 5.3.4.2 פסוקית שאלה משועבדת

• 5.3.4.3 פסוקית משועבדת לשם

• 5.3.4.4 מבנה סיפוח

• 5.3.4.5 מבנה חיבור

• 5.3.5 כללים רקורסיביים

• 5.4 עץ הגזירה

• 5.4.1 מינוח וייצוג באמצעות סוגריים בעלי תוויות

• 5.4.2 שליטה, שליטה ישירה, שליטה ממצה

• 5.4.2.1 שליטה ישירה

• 5.4.2.2 שליטה ממצה

• 5.4.3 קְ דימה

• c 5.4.4-קומנד

• 5.4.4.1 ההיררכיה של המשפט

• 5.4.4.2 המגבלה על הוראה משותפת

• פרק 6 המידע הלקסיקלי והמבנה התחבירי

• הקדמה

• 6.1 המידע הלקסיקלי וייצוגו בתחביר

• 6.1.1 מסגרות סַבּ־קטגוריזציה

• 6.1.2 המבנה התמטי

• 6.1.3 עקרון הממשק וקריטריון התטה

• 6.1.4 עקרון ההיטל המורחב

• 6.2 תנועה תחבירית

• 6.2.1 משפטי שאלה

• 6.2.1.1 המבנה הבסיסי

• 6.2.1.2 מבנה השטח

• 6.2.1.3 תנועת שאלה ממשפט משועבד

• 6.2.1.4 שאלות נושא

• 6.2.1.5 דו־משמעות מבנית

• 6.2.1.6 שאלות משועבדות

• 6.2.2 פסוקיות זיקה

• 6.2.2.1 פסוקית זיקה לעומת משלים פסוקי

• 6.2.2.2 פסוקיות זיקה באנגלית וגזירתן

• 6.3 המבנה האוניברסלי של הצירופים: סכמת X-bar

• 6.3.1 התכונות המאפיינות את כללי הצירופים הלקסיקליים

• 6.3.1.1 ראש הצירוף

• 6.3.1.2 הסדר בין הראש למשלימים

• 6.3.1.3 היחסים בין ראש הצירוף למרכיבים האחרים

• •••• ••••• •• ••••••

• 6.3.2 תאוריית X-bar

• 6.3.2.1 סכמת X-bar

• 6.3.2.2 יישום סכמת X-bar

• 6.3.2.3 משלימים לעומת נספחים

• 6.3.3 יתרונותיה של הסכמה

• 6.4 החלת סכמת X-bar על ההיטלים הפסוקיים

• 6.4.1 ההיטל הפסוקי IP : S

• 6.4.1.1 משפטים עם מורפמת עזר

• 6.4.1.2 משפטים ללא מורפמת עזר

• 6.4.1.3 תכוניות התאם

• 6.4.2 ההיטל הפסוקי 'CP : S

• רשימת מקורות (וקריאה מומלצת) לפרקים 6-5

עמודים:

1  2  3  4  5  6  9  10  11  12  13