במערכת הנטייה מתקיים לרוב יחס חד חד ערכי בין מורפמה לבין תפקידה ו / או משמעותה . לדוגמה , הסיומת [ ti- ] בעברית , מציינת תמיד אך ורק גוף ראשון יחיד בעבר ) ] , [ tinafal-nafal ' נפל ' - ' נפלתי ' ) , וזאת הדרך היחידה לציין גוף ראשון יחיד בזמן עבר . אך לא בכל מקרה כך הדבר . למשל , יש שתי דרכים לציון מין נקבה בצורת הבינוני במערכת הפועל : ( א ) הסיומת [ love ∫ et ] : [ et- ] ' לובשת ' ; ו ( ב ) הסיומת [ malbi ∫ a ] : [ a- ] ' מלבישה ' . במערכת השם יש שלוש דרכים לציון מין נקבה : ( א ) הסיומת [ dayelet ] : [ et- ] ' דיילת ' , ( ב ) הסיומת [ axatul ] : [ a- ] ' חתולה ' , ו ( ג ) הסיומת [ itrakdan ] : [ it- ] ' רקדנית ' . באנגלית קיים גם מצב הפוך , שבו אותה סופית ממלאת שלושה תפקידים במערכת הנטייה : הסופית s- מציינת ריבוי של שמות עצם ( , ( one many-flower sflower שייכות של שמות עצם ( , ( the smell of the the-flower flower ' s smell וגוף שלישי יחיד בזמן הווה ( . ( They he-walk swalk יחד עם זאת , מערכת הנטייה כוללת בעיקר יחסים חד חד ערכיים בין מורפמה לבין תפקידה , בעוד שבמערכת הגזירה יחס חד חד ...
אל הספר