כפי שראינו בסעיף הקודם , לכל פועל הרשת התמטית שלו , שמגדירה את מספר התפקידים התמטיים ואת אופיים בהתאם לאירוע המתואר על ידי הפועל . עתה אנחנו רוצים לברר כיצד מתבצע הקשר בין המידע הלקסיקלי , כלומר בין הרשתות התמטיות של הפעלים , לבין המבנים התחביריים , כלומר המשפטים שבהם הפעלים כלולים . במילים אחרות , השאלה הניצבת בפנינו היא איזה עיקרון ( או עקרונות ) מנחה את הממשק בין הלקסיקון למערכת התחבירית . כדי לענות על השאלה , נברר למה המשפטים ב ( 42 ב , ג ) אינם תקינים , זאת אומרת , אינם מיוצרים על ידי המערכת התחבירית ( שימו לב , מעתה נתרכז רק בתפקידים התמטיים ההכרחיים של הפעלים ) . הפועל שבו נדון הוא ' רחץ ' והרשת התמטית של מוצגת ב ( 42 א ) : ( 42 ) א . רחץ ב . * דן רחץ . ג . * דן רחץ חתולים עכברים . אינטואיטיבית , ברור ש ( 42 ב ) אינו תקין , כי חסר ארגומנט שלו ניתן להעניק את תפקיד המושפע , כלומר , אין שום NP שיכול לקבל תפקיד זה . לעומת זאת , ב ( 42 ג ) יש NP " מיותר " , שלא מקבל שום תפקיד תמטי . במילים אחרות , הרשת התמטית של רחץ קובעת שמשפט הכולל את הפועל ' רחץ ' חייב לכלול NP מושפע בתוך הצי...
אל הספר