מצוידים בכללי הגזירה ( כללי יצירת הצירופים ) שאפיינו בסעיף הקודם , נשוב למשפט הדו משמעי שהוזכר קודם : ( 43 ) דן קיבל ספר מאוקספורד . dan kibel sefer oksford-me להזכירכם , התיאור הליניארי אינו יכול לייצג את שתי המשמעויות שיש למשפט זה . ביתר פירוט , ראינו שהתיאור הליניארי יכול לייצג את אחת המשמעויות שקיימת במשפט והיא , שהספר הודפס באוקספורד ( אך אין אנו יודעים מאין דן קיבל אותו ) . במשמעות זאת ' הספר מאוקספורד ' מהווה יחידה תחבירית אחת . לעומת זאת , המשמעות השנייה שקיימת במשפט , זו שלפיה מקור הספר אינו ידוע לנו , אך אנו יודעים שדן קיבל אותו מאוקספורד , אינה ניתנת לייצוג באמצעות התיאור הליניארי . במשמעות הזאת צירוף היחס ' מאוקספורד ' אינו קשור לשם העצם ' ספר ' , אלא ישירות לפועל ' קיבל ' . נראה , אם כן , האם ואיך הבעיה הזאת נפתרת באמצעות המבנה ההיררכי של משפט . נאפיין תחילה את שתי המשמעויות שיש ל ( 43 ) באופן סכמטי : משמעות א : משמעות ב : מהתיאור הסכמטי עדיין לא ברור מה ההבדל בין שתי המשמעויות . נמשיך לפרט אותו קצת יותר : משמעות א : משמעות ב :
אל הספר