בסעיפים הקודמים התייחסנו בהקשרים שונים , ללא דיון מורחב , להבחנה בין מורפמות גזירה למורפמות נטייה . בסעיף זה נדון במערכת הגזירה ומערכת הנטייה בשפות טבעיות , ונתייחס לבעייתיות המלווה את הניסיונות להבחין בין שתי המערכות . על מנת להבחין בין גזירה לנטייה בתהליכים מורפולוגיים , אין זה מספיק להתייחס למבנה המורפמות , אלא יש להתייחס לתפקידן ולהתנהגותן . נשווה , לדוגמה , את קבוצת המילים ב ( 39 א ) לקבוצת המילים ב ( 39 ב ) : ( 39 ) מוספיות גזירה ונטייה בעברית א . [ it-dibur ] דיבורית [ an-kartis ] כרטיסן [ on-gag ] גגון [ ut-xaver ] חברות ב . [ ti-dibar ] דיברתי [ im-kartis ] כרטיסים [ ot-gag ] גגות [ a-xaver ] חברה ניתן לראות כי מבחינה מבנית , אותו תהליך מורפולוגי חל על המילים בקבוצה א ובקבוצה ב , קרי הוספת סופית . ההבדל בין שתי קבוצות המילים בא לידי ביטוי בשינוי שעוברת המילה כתוצאה מהוספת הסופית : הסופיות בקבוצה א הן סופיות גזירה , שיוצרות מילים חדשות ( תוך שינוי מסוים במשמעות ו / או בקטגוריה הלקסיקלית ) , והסופיות בקבוצה ב הן סופיות נטייה , המשנות רק את המאפיינים הדקדוקיים של המילה – לא את ...
אל הספר