נמצאו 128 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: חנוך בן פזי
תיאור: "האם אין אנו מרומים על ידי המוסר?" עם השאלה הזו יוצא עמנואל לוינס לאחד מן המסעות הפילוסופיים המעניינים ביותר של המאה העשרים. מטרתו לחקור את היחס שבין הצוו המוסרי והחשיבה המוסרית לכינונה של זהות אישית ולעיצובה של חברה. במקום לשאול את השאלה הישירה והפשוטה, כיצד אפשר לבנות ולעצב חיים ראויים כחברה וכמדינה בעולם בעת הזאת? לוינס מעדיף לשאול באופן פרובוקטיבי, האם בכלל מותר להבנות את החיים שלנו בהתאם לכללי המוסר? האם עודף עיסוק בשאלות מוסריות, אינו גורם להחלשה של 'חפץ הקיום', ולצמצום אפשרויות הקיום והחיים שלנו? זו שאלה 'דחופה' לאדם בשלהי המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, והיא גם שאלה דחופה למי שחי בתוך ההקשר הציוני - היהודי והישראלי. עמנואל לוינס הגה, פעל, כתב ולימד בפריז בתוך המרחב הצרפתי, היהודי והכללי האוניברסלי. מתוך השיח הפילוסופי הצרפתי, הפך לוינס להיות אחד מן הפילוסופים החשובים והמשפיעים שפעלו במאה העשרים. כתביו תורגמו ופורסמו במדינות רבות ולשפות רבות, במערב ובמזרח, והשפעתו הולכת וגדלה בשנים שחלפו מאז מותו. הניסיון המוצע בחיבור זה מבקש להעשיר את השיח ההגותי הישראלי בכתיבה הפילוסופית היהודית של מרכז אירופה, על ידי העתקת משנתו של עמנואל לוינס אל תוך הקונטקסט הישראלי, הציוני והדתי. החיבור כולל עיון בכמה מסוגיות היסוד של הזהות הישראלית כמו הזיקה לארץ ישראל, לאומיות יהודית, שלילת הגולה, גאולה ותקומה, השואה והיחסים שבין דת ומדינה. זוהי הזמנה לעיון מחודש ביחס שבין הפרטיקולרי והאוניברסלי בתרבות היהודית, וכקריאה לאחריות מוסרית לפני האדם האחר, כלפי החברה שבתוכה אנו חיים, וכלפי האנושות כולה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דב שוורץ, רונית עיר-שי
תיאור: פרופסור תמר רוס היא אחת היוצרות הבולטות, המקוריות והנועזות ביותר בעולם הדתי בדור האחרון. כתביה עוסקים בהגותו של הרב קוק, בספרות המוסר ובחסידות, והיא נחשבת להוגת הדעות המובילה של הפמיניזם היהודי-אורתודוקסי בארץ ובעולם. ביסוד התסיסה הרוחנית והאינטלקטואלית שלה עומדות שאלות תאולוגיות ואפיסטמולוגיות כבדות משקל, הנוגעות ליכולת ולצורך הקיומי ליישב בין מחויבות עמוקה למסורת הדתית מחד גיסא ובין מחויבות לא פחותה בדרגתה לתובנות פילוסופיות, ביקורתיות ופמיניסטיות מאידך גיסא. מסעה האישי וההגותי של פרופסור רוס לחבר בין העולמות הניב תובנות פרשניות מורכבות. האם הגות המרוקנת אמיתות דתיות מערך האמת המקובל שלהן, עשויה להתיישב עם תאולוגיה מלאת חיים, מחויבת ומסורה? האם אפשר לאחוז במסורת בד בד עם ביקורתיות כלפיה? התמודדותה של פרופסור תמר רוס עם שאלות אלה תוך שימוש בכלים מן הפילוסופיה של השפה, הפילוסופיה של המשפט, הפילוסופיה של הדת, תורת הפרשנות, תאוריות של מגדר ועוד, עוברת כחוט השני בכל יצירתה הענפה. קובץ מאמרים זה, "רוח חדשה בארמון התורה", מוקדש בהוקרה עמוקה לפרופסור תמר רוס. המאמרים, פרי עטם של מיטב החוקרים בתחומים המהווים את הציר שעליו סובב עולמה המחקרי, מבקשים לגעת בשאלות תשתית המהדהדות את הגותה ויצירתה, ולהוות מסד חיוני למחקר ולהגות, כמו גם לעיסוק קיומי בשאלות רעיוניות של יהדות מתחדשת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי שגיא, דב שוורץ
תיאור: פרופ' אליעזר שביד הוא מגדולי ההוגים היהודים בעת הזאת. לרבים הוא מוכר כחוקר מוביל במחשבת ישראל, אולם הגותו המקורית טרם הוצגה באופן מקיף וממצה. הגותו של שביד מתמודדת עם האתגרים המרכזיים של מדינת ישראל, כגון פלורליזם תרבותי, חומרנות, דת ודתיות ומחויבות ערכית בעידן פוסטמודרני. בסוגיות אלה מציע שביד מחשבה רעננה ומקורית, שוברת דיכוטומיות ומגלה מחויבות לערכי העבר והמסורת. זאת תוך פתיחות ורגישות מתמדת למציאות המודרנית שבה אנו חיים. ספר זה מציע לראשונה ניתוח שיטתי למכלול רעיונותיו של שביד, והוא צעד ראשון בהעמדת הגותו במרכז השיח היהודי והישראלי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: בנה דבורה הברמן
תיאור: הספר בקריאה חדשה מציג גישה רעננה ויצירתית לשיח על ישראל, גישה שדומה שהיא חיונית היום – במיוחד על רקע המשבר שבו נתונות החברה הישראלית והציונות, הפערים הכלכליים־חברתיים והאידיאולוגיים שמשסעים את החברה הישראלית, והמרחק ההולך וגדל בין החברה הישראלית ובין יהדות התפוצות. בעזרת קריאה ביקורתית ומעוררת השראה של מקורות יהודיים מסורתיים ומודרניים, בֹּנָה הברמן מציעה דרכים יצירתיות להתחדשות החזון הציוני והחברה הישראלית ולבנייה של חיים שיש בהם רוחניות, סולידריות וצדק חברתי. סיפור אדם וחווה בגן עדן וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הכרזת האו”ם בדבר זכויות אדם והוראות הבנייה של המשכן בספר שמות, דו”ח ועדת וינוגרד ושיר השירים, מובאות מכתביהם של א. ד. גורדון ושל אברהם יהושע השל לצד מדרשים מהתלמוד – כל אלה, וטקסטים רבים אחרים, נשזרים בידיה של בֹּנָה הברמן למארג אחד, שהחיבורים של גוף ונפש ורוח וחומר עוברים דרכו כחוט השני. הספר נכתב במקור באנגלית ופנה לקהל יהודי אמריקאי, ובֹּנָה ייחסה חשיבות רבה לתרגומו לעברית ולהנגשתו לקהל הישראלי. ההוצאה לאור של המהדורה העברית היא מעין סגירה של מעגל מרכזי בחייה של בֹּנָה – מעגל החיים בין התפוצות לישראל )“מחזור ציון”, כפי שהיא מכנה זאת בספר(, בין האנגלית לעברית, בין הכמיהה מרחוק לארץ ישראל והחיים בפועל על אדמתה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אילון אידלשטיין
תיאור: מהי פתיחות? מה נחשב בעינינו "פתוח" ומה נחשב "סגור"? האם הפתיחות היא גישה מדעית? תרבותית? פוליטית? אסתטית? ומה יחסה לספֵרת האמונה הדתית? האם אמונה דתית סותרת בהכרח את הפתיחות במובנה המודרני? האם הפתיחות אינה יכולה להרוויח מהאמונה ולהפך? הספר פתיחות ואמונה מנסה להתוות דרך פילוסופית אשר מסוגלת לגשר בין שני הערכים הללו, שבדרך כלל נתפסים כניגודים מובהקים במאבק התרבותי הניטש בין הליברליזם החילוני לשמרנות הדתית. הספר מציע ראייה חדשה של סוגיה זו מתוך התייחסות להיבט החינוכי, והוא משלב מדרשים מודרניים מקוריים על סיפורי המקרא. חשיבותו העיקרית של הספר היא בתזה המרכזית שלו המבקשת להציע צורת חשיבה עיונית ופדגוגית, כזו המשלבת בין רעיון הפתיחות המודרניסטי-ביקורתי לבין עולם האמונה הבנוי על סמלים ושפה אי-רציונלית.
מכון מופ"ת
מאת: אבי שגיא
תיאור: ספר זה הוא חלק ממאמץ מתמשך של פרופ' אבי שגיא ליצור פילוסופיה יהודית המתמודדת עם אתגרי הקיום היהודי והישראלי בהווה. זאת באמצעות פרספקטיבה כפולה - הדיאכרונית והסינכרונית - המכוננת פילוסופיה שעניינה הוא ההווה שבתוך רקמת התרבות והמסורת הממשית; העבר מתפרש מתוך ההווה, על ערכיו והזיקות האנושיות המכוננות אותו. ברם, הווה זה אינו מנותק מהעבר, אלא מכיל את משקעיו: המיתוס, האתוס, הזיכרון, התרבות והמסורת. הרפלקסיה הפילוסופית שפרופ' שגיא מציע מבטאת מודעות למיזוג האופקים בין השניים. יתר על כן, היא משקפת נאמנות ומחויבות לעבר ולהווה המכוננים מיזוג אופקים זה. הספר הוא דין וחשבון על המפגש הרפלקטיבי בין הפילוסופיה לבין החיים הממשיים, והוא משקף את התייצבות מחברו כפילוסוף החושב את הקיום היהודי בעת הזאת ומתמודד עם שאלות מרכזיות בחיינו כיהודים וכישראלים החיים כאן ועתה. פרקיו מציבים אפשרויות חדשות להתמודד עם המציאות החברתית, הפוליטית, הדתית והמוסרית של חיינו. הספר מזמין את קוראיו לדיאלוג; אין הוא סוף הדיון, אלא נקודת ציון אחת בשיחה מתמשכת על הקיום היהודי בעת הזאת.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רוני בר לב
תיאור: ספר זה מציע גישה חדשה להבנת הגותו של אחד מהאישים המרתקים בחסידות בפרט ובחיי הרוח והמחשבה היהודיים בכלל – רבי נחמן מברסלב. באמצעות ניתוח מחודש של המושגים במשנתו המסועפת והחדשנית של רבי נחמן וקונספטואליזציה מעמיקה ומקיפה של המושג המרכזי – מושג האמונה, הספר מארגן את החשיבה על אודות הרעיונות והעצות המעשיות של ההגות הברסלבית. המחבר טוען כי מושג האמונה של רבי נחמן מבשר תנועה אנושית של התמקמות של האדם בתוך מערכות חייו הקונקרטיים, וקורא לו לשפוט את עצמו ולהיפתח אל האפשרויות המתחדשות בחיים הנפשיים והמעשיים. האמונה והדתיות בהקשר זה אינן בריחה או חמיקה מהקונקרטי והמוחשי אלא כלי שבאמצעותו חודרים אל תוככי המציאות, נענים לה ומושלים בה. מבטו של המאמין אינו נישא אל השמיים אלא אל המציאות הארצית, אל החבר, אל הארץ ואל השכינה. ספרות מחקר ענפה נכתבה על רבי נחמן והגותו, והציבה קווי חשיבה שונים על אודותיה. ספר זה מציע ניתוח מפורט של הדרכים והגישות שנקט המחקר ומבקר אותן. מתוך הביקורת מוצעת כאן דרך חדשה לניתוח ופרשנות –מבנה חדש המתבסס על כתיבתו של רבי נחמן ועל ההתקדמות המחקרית בתחום. דרך זו מתמודדת עם האתגרים הרבים שהגותו של רבי נחמן מניחה לפתחו של החוקר והלומד. הפרשנות שמציע המחבר ממקמת את רבי נחמן ומתחשבת בהקשרים השונים של חייו: ההקשר היהודי-חסידי, מצד אחד, וההקשר הפילוסופי והתרבותי של ימיו – הנאורות, מצד שני, ומזהה את ההקשרים הללו דרך חייו הקונקרטיים, סיפורי המעשיות שלו, השיחות שלו עם תלמידיו וקרוביו, וכן דרך ההומור, הליריות והרומנטיקה המקשטים את תורותיו. תשומת לב מיוחדת ניתנה בספר זה לתורת הבחינות של רבי נחמן, לדרשנות המפותחת שלו ולעושר הרעיוני שהוא מביע דרכן. במהלך הניסיון לפענח את הגותו של רבי נחמן ומושגיה הספר נעתר לצדדים השונים בדמותו של רבי נחמן, ומאפשר לאישיותו החיונית, לרוחו העליצה, למחשבתו התוססת ולרגישות הפוליטית שלו לצאת לאור. התופעה הרוחנית והתרבותית של רבי נחמן מברסלב בחיים העכשוויים בישראל, דורשת דיון והסבר החורגים מהתלם השגור של העיסוק בתורת החסידות, ומקיפים עולמות, תחומים ודיסציפלינות שונים. הניסיון לפתח דיון והסבר כאלו עומד ביסודו של הספר הזה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי טרנר
תיאור: עניינו של חיבור זה הוא לברר את מרכזיות היחס לציון ולתפוצות במחשבה היהודית של המאה ה-20. הנחת היסוד של הדיונים הכלולים בו היא שהחל משנות השמונים של המאה ה-19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד ההתמודדות עם כלל סוגי הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית התבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. רוב פרקי הספר עוקבים אחר הדרך שבה ההתמודדות עם בעיות אלה השפיעה על היחס לציון ולתפוצות הגולה בהגותם של אחד העם, הרצל, שמעון דובנוב, הרמן כהן, מרטין בובר, יחזקאל קויפמן ומרדכי קפלן, כמו גם בדרך שבה השפיעה גישתם בשאלת עתידו של העם היהודי, בארץ ובחו"ל על דרך התמודדותם עם הבעיות השונות שהזמן גרמן. חלקו האחרון של הספר דן בשאלות אלה במסגרת הגותו העכשווית של הפילוסוף הישראלי, אליעזר שביד, ושל שלושה הוגים יהודיים הפועלים במציאות האמריקאית העכשווית: שאול מגיד, דניאל בויארין ודוד מאיירס. הספר כולל גם אחרית דבר שמציגה את מחשבותיו של המחבר באשר ללקחים שיש להפיק מהדיון בהקשרן של הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי במדינת ישראל של זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם מלמד
תיאור: הספר דת: מחוק לאמונה דן בהתפתחות והשתנות המשמעויות שהוטענו במילה הפרסית במקורה 'דת', שחדרה לראשונה לשפה העברית במגילת אסתר. לאורך תקופות ארוכות היה במילה זו שימוש שולי למדי, למשל בתלמוד הבבלי. רק עם ימי הביניים הפך מינוח זה להיות פופולרי, אך הוא שינה משמעות לאורך התקופות. בספרות העברית של ימי הביניים הוא סימן בדרך כלל 'חוק' במשמעו הכולל, כל חוק, לא רק החוק האלוהי אלא גם החוק האנושי. הייתה זו מילה נרדפת ל'תורה' ו'נימוס'; כולם סימנו חוק כפשוטו, על תת הסוגים שלו. באחרית ימי הביניים אף הופיעה הטענה הרדיקלית כי המילה 'דת' מסמנת אך ורק חוק אנושי, ולכן אין זה מן הראוי לעשות בה שימוש כדי לסמן את החוק האלוהי. עם ראשית העת החדשה החלה המשמעות בה שימשה מילה זו להשתנות, זאת בהשפעת המשמעות הנוצרית החדשה שהוטענה במילה הלטינית religio שהפכה להיות ה- religion המודרני. תהליך זה מגיע לשיאו בתקופת ההשכלה כאשר המילה העברית 'דת' מסמנת מעתה religion- , ומשנה משמעות מחוק לאמונה. זו המשמעות המודרנית של מילה זו. משמעותה המקורית כ'חוק' נעלמת והולכת, והמילים 'דת' 'תורה' ו'נימוס', שהיו עד כה מילים נרדפות, מקבלות כל אחת משמעות שונה והולכות לדרכן הנפרדת. התפתחות לשונית זו באה היטב לידי ביטוי במילונאות המודרנית. בתקופתנו מקבלת המילה 'דת' משמעות אמורפית יותר ויותר והיא משמשת לתיאור כל תפיסת עולם מחייבת, גם כזו שאין לה שום הקשר תיאולוגי. שינויי המשמעות של המילה 'דת' לאורך ההיסטוריה, הנסקרים בספר זה, מדגימים היטב את השינוי המשמעותי שעברה היהדות המודרנית מדת המתבססת על חוק לדת המתבססת על אמונה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סמדר שרלו
תיאור: הרב קוק נודע בעיקר כהוגה דעות מקורי ורחב אופקים. אולם לצד העומק הרעיוני היה הרב קוק אישיות דתית יוצאת דופן ובעל נפש עשירה. עיון בכתביו האינטימיים מגלה תיאור של חוויות דתיות עזות, חלקן בעלות אופי מיסטי. בספר זה נפרס לעינינו סיפור שעדיין לא סופר על עולמו הפנימי והסודי של הרב קוק: על תפיסתו העצמית כצדיק הדור, על הצימאון והלהט של חווייתו הדתית והמיסטית ועל מקומן של הנבואה והמשיחיות בעולמו. החוויות הללו עיצבו את תפיסתו העצמית והעניקו רובד נוסף של משמעות לשליחותו הציבורית בצומת ההיסטורי של ראשית התחייה. שחזור תמונת עולמו הפנימי של הרב קוק מבוסס על היומנים הגנוזים של הרב קוק שראו אור לראשונה בשנת תשנ``ט. חשיפת עולמו הסודי של הרב קוק התאפשרה גם בעקבות השינוי במעמדה של המיסטיקה בתרבות. מה ההשלכות של התמונה הנחשפת בספר זה על השפעתו הציבורית של הרב קוק? האם התמונה החדשה נושאת עמה בשורה עבור החוויה הדתית בדורנו? אלה הן מקצת השאלות המתעוררות בעקבות הקריאה בספר, ואת תחילתו של הדיון בהן ימצא הקורא בין דפיו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יהודה ביטי
תיאור: הספר הפילוסוף המקובל הוא מונוגרפיה רחבה על ספר "קול הנבואה" לרב דוד כהן (תרמ"ז–תשל"ב), תלמידו המובהק של הראי"ה קוק, הקוראת לבחינה מחודשת של הגותו המקורית של "הרב הנזיר" - אותה הוא מכנה: "ההגיון העברי השמעי". על בסיס יומניו האישיים של הרב הנזיר נבחנו שנות לימודיו והתפתחותו הרוחנית בתקופה בה התחיל לערוך את מחשבותיו בכתב. מאחורי נדודים אינטלקטואליים וגיאוגרפיים חסרי מנוח מצטיירת דמותו של הרב הנזיר הנעה בין העולם היהודי המסורתי וערכיו לבין התרבות הפילוסופית האירופית ודרכיה. בעזרת חומר ארכיוני ובו רשימות שהוכנו לפרסום בספר "קול הנבואה" המחבר שחזר את רובדי העריכה השונים של הספר שנמשכה כחמישים שנה ועמד על מרחק בין התכנית המקורית לבין הספר המודפס. תמונה זו מאפשרת לדון לעומק באמירה הפילוסופית הטמונה ב"הגיון העברי השמעי" ובהשלכותיה במישור הרעיוני: למה הגיון? במה עברי? כיצד שמעי? הפרק האחרון של הספר מוקדש להיבטים הקבליים של ספר "קול הנבואה" ומציע קריאה כפולה בו וביומנים האישיים. קריאה זו מגלה שאצל הפילוסוף שהפך למיסטיקן, התורה והחוויה מזינות ומפרות זו את זו: החוקר את מקורות הקבלה הוא בעצם המקובל הקורא בספר שלפניו את תיאור החוויה אותה הוא חווה בעצמו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ליאון וינר דאו
תיאור: לקראת סוף ימיו, בהיותו מרותק למטה, פראנץ רוזנצויג כתב שלאחר סיום כוכב הגאולה כוותנו היתה לשקוד שנים רבות בלימוד ההלכה, בתקווה שלבסוף יכתוב ספר אודות ההלכה. בספר זה, ליאון וינר דאו בא לטעון כי יש בכתביו הקיימים של רוזנצוויג חומר דיו בכדי לשער כיצד היתה נראית גישה להלכה על-פי משנתו. בחלקו הראשון של הספר, וינר דאו מראה כי אכן יש במשנת רוזנצוויג יסודות עמוקים ויציבים מספיק, שעליהם ניתן לבנות ולהשתית תיאוריה של ההלכה. כך שלאיגרת הידועה של רוזנצוויג למרטין בובר, "הבונים", וכן לאמירה הידועה של רוזנצוויג שהוא "עדיין לא" מניח תפילין, מתווסף מלוא העומק הפילוסופי המאפיין את משנת רוזנצוויג. בחלקו השני של הספר, וינר דאו בוחן שלוש סוגיות בשיח ההלכתי מתקופות שונות – בתורת חז"ל, בהנתגדות של חכמי פולין לשולחן ערוך, ובחסידות איזביצא/ראדזין – ומראה כי הגישה ההלכתית הנובעת ממשנת רוזנצוויג תואמת מגמות אלו בשיח ההלכתי. בכך וינר דאו מראה כי רוזנצוויג פעל על-פי אינטואיציות דתיות-הלכתיות עמוקות. לבסוף, עולה מספר זה כי לא זו בלבד שיריעתו של השיח ההלכתי רחבה מספיק כדי לכלול את גישתו של רוזנצוויג, אלא גם שהשיח יוצא נשכר מהכנסת גישתו של רוזנצוויג אל תוכו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רות קרא-איוונוב קניאל
תיאור: קְדֵשׁוֹת וקְדוֹשׁוֹת: אימהות המשיח במיתוס היהודי מאיר את הנרטיב הנשי והאימהי של שושלת בית דוד ועומד על היסודות הפרדוקסליים של הרעיון המשיחי ועל הקשר החידתי והעמוק שבין מיניות, חטא וגאולה. זהו סיפורן של 'האימהוֹת הגדולות' של שושלת המלוכה המקראית, שבזכות חתרנותן ונועזותן המינית, מוצגות בספרות חז"ל כמופת של אתיקה משיחית אנטינומיסטית. רעיון זה הולך ומתפתח בספרות הזוהר, המזהָ ה את אֵ ם המשיח עם דמות השכינה, שמפגשיה עם כוחות הרע והסִ טרא־אחרא הכרחיים לשם הבאת גאולה. המחברת מאירה את תהליכי העידון וההתמרה שחלו בעלילה המשיחית, שראשיתה בחטאי עריות והמשכה בזנות ובפיתוי מרומז, ובוחנת את התעצמות מרחב הבחירה של אֵ ם המשיח ואת יחסיה עם האל ועם סובביה. בחינת גלגוליו של המיתוס במקרא, במדרש ובקבלה, מלמדת שהאֵ ם מביאה לידי הפיכת ה'בן' לגואל ולנבחר, שכן עוד בהיווצרו ברחמה, ואף קודם לכן, בעת התעבּרותה, היא מייעדת אותו לתפקיד המשיחי. ספר זה מציג תמונה מורכבת של האם המשיחית, של אישיותה וקולה, ודן בהשפעת דמותה על המחשבה היהודית. באמצעות הפגשת חקר המשיחיות והמיתוס עם תיאוריות של מגדר ופסיכואנליזה, חושפת המחברת נרטיב שטרם נבחן בחקר מדעי היהדות. בתוך כך, היא דנה בצמיחת מיתוס אֵם המשיח ביהדות על רקע השיח והפולמוס עם דמות אֵ ם הגואל בנצרות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יואל בן-נון
תיאור: בעולמו של הרב קוק לא הייתה סתירה בין 'תורה מן השמים' לבין 'תורת האדם' ותחיית 'האומה'. תורתו השלמה יכולה הייתה להכיל גם את צייטלין, וגם את ברנר.
הלל צייטלין ויוסף חיים ברנר, שהיו חברים מנוער, הכירו את 'האחדות הכוללת' בהגותו של רואה ה'אורות', וגם הגיבו בהערכה עמוקה, אך לא יכלו לקבל אותה מתוך יושר פנימי; צייטלין בחר בעם היהודי שבגולה, בחסידות ובקבלה – ברנר בחר בתחייה הלאומית בארץ ישראל, בספקנות עמוקה, ובדחיית כל ניסיון "לאחד את הבלתי מתאחד".
שניהם נפלו על מזבח בחירתם: ברנר נרצח סמוך לפרדס ביפו; צייטלין נרצח בשואה, עטור טלית ותפילין, כשספר 'הזוהר' בידו.
את גבולות עולמו של הרב קוק אפשר לשרטט דרך איחוד מחודש של צייטלין וברנר – לחזור ולאחד את הבלתי מתאחד.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבינועם רוזנק, ידידיה צ' שטרן, מנחם לורברבוים, בנימין בראון
תיאור: פרופ' אביעזר רביצקי הוא מהאישים הבולטים ביותר בחיי הרוח במדינת ישראל בדור האחרון. מנהיגותו משתרעת על תחומים רחבים של תרבות, מחקר ומחשבה, והיא באה לידי ביטוי הן במרחב של העשייה הפוליטית-הציבורית הן במרחב של המחקר וההוראה האקדמיים. עולמו הרוחני והמעשי נע בין שני מרחבים אלה במתח מתמיד. נושאי דת ומדינה, יהדות ודמוקרטיה, תרבות ציבורית ומחקר עיוני של הפילוסופיה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה - כולם מסעירים את עולמו, מושכים אותו לכיוונים שונים ומַפרים זה את זה מכוח ניגודיהם. פרופ' רביצקי אינו יכול להפריד בין העולמות, והודות למיזוג זה הפך לאחד מגדולי החוקרים של מחשבת ישראל ולאחד האינטלקטואלים הבולטים של זמננו. קובץ המאמרים שנאסף לכבודו עוקב אחר מתח זה ופורשׂ את העושר הטמון במחקר שמהותו היא תנועה מתמדת בין שני המוקדים - הפוליטי וההגותי. הספר מתחקה, בין היתר, על טיבם של מושגי יסוד פילוסופיים, דתיים ופוליטיים, כגון: סליחה, מחילה, משיחיות, אנרכיזם, שוויון ודת טבעית; ונידונות בו משנותיהם הפוליטיות של אישים כמו רבי משה נרבוני, ר' יצחק אברבנאל, רס"ג, הרמב"ם, הרלב"ג, ר' אברהם אבולעפיה, הרמח"ל, הרב שך, רבי אלחנן וסרמן, ישעיהו ליבוביץ, ברנר ור' בנימין, החפץ חיים והרב קוק. האסופה שלפנינו מחזיקה בין דפיה את מאמריהם של בכירי ההוגים והחוקרים בתחום מחשבת ישראל - תלמידים ועמיתים של פרופ' רביצקי. מחברי המאמרים אינם עוסקים רק ביצירות הרוח של העבר אלא גם בסוגיות המעסיקות את ההווה היהודי והישראלי. באסופה גם סקירה מחקרית על הגותו של פרופ' אביעזר רביצקי וכן מאמר על דרכו ואישיותו, מפרי עטם של ארבעת ילדיו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רמרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ליאו שטראוס
תיאור: זה הכרך השני של מבחר מסות של ההוגה היהודי ליאו שטראוס (1973-1899), והוא המשך למבחר שפורסם בכותרת 'ירושלים ואתונה'. שטראוס הוא אחד ההוגים הפוליטיים החשובים של המאה העשרים. במחקריו הוא עוסק הן בהגות הפילוסופית הכללית הן בהגות היהודית. כרך זה מציג את הקשר הפנימי שבין השקפותיו הפילוסופיות הפוליטיות של שטראוס ובין השקפותיו על המחשבה היהודית המודרנית. שטראוס פורש כאן את הקשיים שאליהם נקלעה המחשבה היהודית עקב השפעתם של זרמי הגות חדשים שקשורים בצמיחתו של הליברליזם המודרני, ובראש ובראשונה ההיסטוריציזם והאקסיסטנציאליזם. מתוך הניתוח של יסודות המחשבה הפוליטית המודרנית ושל מדע המדינה החדש מסיק שטראוס שההגות שעליה מתבסס הליברליזם המודרני מעידה על משבר חמור של המחשבה הפילוסופית הפוליטית. המשבר הזה כרוך במה ששטראוס קורא 'הבעיה התאולוגית-הפוליטית', או במילים אחרות: היחס בין התאולוגיה לפוליטיקה. הוא סבור שהמאמצים הרעיוניים שנעשו לשם פתרונה של הבעיה הזאת על ידי הפרדה מוחלטת בין התאולוגיה לפוליטיקה הולידו כמה וכמה תופעות שליליות בחברה המודרנית, ואלה מסכנות את המשך קיומה של התרבות המערבית, הנשענת על שני יסודות חיוניים – 'ירושלים' ו'אתונה'. בתוך כך גם היהדות מאבדת את השפעתה על התרבות הזאת ואת תרומתה הסגולית לה. שטראוס קורא אפוא לחשיבה מחודשת על משמעותם המקורית של היסודות האלה ושל המתח ביניהם.
מוסד ביאליקמכון ליאו בק
מאת: שחר גלילי
תיאור: הדיון בשאלת הספרות מתגלגל בחיבור זה מתוך 'דרמה יהודית-גרמנית', והוא מציג דיאלוג גלוי ודיאלוג סמוי בין פרנץ קפקא, אריך אוארבך, זיגמונד פרויד, פרנץ רוזנצווייג, ולטר בנימין וגרשם שלום. בהקשר זה עולות כמה פרספקטיבות ספרותיות, מהן מקבילות ומהן מנוגדות זו לזו. בין המחברים האלה ניכרים הבדלים לא מבוטלים, ועם זה משתקף מכתיבתם מתח דומה. מובן ששאלת הספרות עצמה אינה שאלה יהודית-גרמנית, אבל בהקשר היהודי-הגרמני ניתנה לה פרשנות ביקורתית יוצאת דופן. אנו רואים בשיח היהודי-הגרמני 'דרמה', שדה של קונפליקטים, משברים ומצבי הכרעה; השיח הזה נפרש כאן כמארג של קולות, כ'תאטרון' של משחקי מחשבה וזהות. זהו דיאלוג שמיוסד על הקו המחבר את 'היהודי' ל'גרמני' והמבדיל ביניהם. ומכאן שהדרמה שאנו דנים בה היא גם הדרמה שבין יהודים לגרמנים, כלומר סיפורה של קרבה דו-משמעית, קרבה 'דמונית' שיש בה מן הריחוק, מן ההבדל ומן הדמיון המבעית.
מוסד ביאליק
מאת: מרדכי רוטנברג
תיאור: שאלה קיומית שחייבת לעניין כל אדם היא מדוע חרף הרעיון הנשגב הגלום באמונה המונותאיסטית, רוב המלחמות והעריצויות פורצות בקרב הדתות המאמינות באל אחד שאמור היה לאחד את המאמינים בה. כדי לחשוף את המקור והמזור לכשל זה, מרחיב פרופ' מרדכי רוטנברג את מושג הצמצום שפיתח בספריו על ידי העמדת מושג ה"גיור החברתי" כחלופה אפשרית לשיטה ה"מיסיונית". לעומת העולם ה"מיסיוני" הפועל בשם אמת גברית אחת, שיש לאנוס את נתיניה לקבלה משום שהאל אינו מצומצם כדי לפנות מקום לאמיתות אחרות, בעולם "הגיורי" יש לחזר אחר האל המצטמצם והנסתר כדי להשיגו על ידי ערגה ופיתוי רומנטי. המטאפורה המואבית מוצגת כשיטת פיתוי נשי, שתחילתה במערה החשוכה בסיפור בנות לוט, המשכה דרך סיפור תמר ויהודה על אם הדרך וסיומה בסיפורה של רות המואבייה, אשר פיתתה את בעז על הגורן כדי להפיק ממנו את "מלכות דוד" ואת אפשרות יחסיה"עמך-עמי" השוויוניים. ערך השוויון הגיורי-חברתי הגלום בהצהרת ה"אלוהיך-אלוהי" של רות, אמור למנוע השלטה "אללה אכברית" עריצה המצדיקה כפייה מיסיונית משום ש"רק ההגדרה המונותאיסטית שלי היא הנכונה!" את שיטת הפיתוי הגיורי מתרגם רוטנברג לשפת האימון (הקאוצ'ינג) המתאפשר כאשר הווירטואוז או הגר הפוטנציאלי חייב לחזר אחר המאמן-המגייר הכופה עליו את כישורי הספורטאי, המוסיקאי או הדתי רק לאחר שהלה בחר בו מרצונו החופשי. כך חיזוקה של הדמוקרטיה על פי רוטנברג כולל גם את הדיאלוג בין הכפייה לבין הרצון החופשי, במובן של "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", כפייה מתוך בחירה חופשית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אסף ידידיה
תיאור: תנועת 'מדע היהדות', שראשיתה בגרמניה בעשור השני של המאה התשע עשרה, הציבה אתגרים לא פשוטים לפני האורתודוקסיה היהודית במתודת הלימוד החדשה שאימצה כלפי מקורות היהדות ובמסקנותיה המחקריות, שערערו על ערכי מסורת בשם מקור סמכות אוניברסלי ונגיש לכול. כך נסדקה תמונת העבר המסורתית שלפיה, בין היתר, 'כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו', כדברי הרמב"ם בראשית הקדמתו לחיבורו 'משנה תורה'. ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים, בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ליצור אלטרנטיבה אורתודוקסית ל'מדע היהדות', לא מתוך שלילה מוחלטת שלו אלא מתוך עימות מבוקר עמו ובחינה מחודשת של מסקנותיו. המחבר עוקב אחר צמיחת המחקר האורתודוקסי: הדמויות הבולטות במלאכת ביקורת זו, הלבטים שליוו את המלומדים האורתודוקסים, החלופות שהוצעו למחקרי 'מדע היהדות', המוסדות החדשים שהוקמו, והעימותים הפנימיים והקשריהם הפוליטיים. הוא מנתח את אתגרי הביקורת ואת דרכי ההתמודדות האורתודוקסיות עמם, ולבסוף דן בשאלת המשכיותה של התופעה. מי שמבקש להבין את הקשר הסבוך והמורכב שבין האורתודוקסיה למחקר הביקורתי של היהדות ימצא עניין רב בספר זה. '...חיבור זה הוא המחקר המקיף הראשון של המאמצים האורתודוקסיים להתעמת עם אתגר המחקר הביקורתי, לא על ידי דחייה מוחלטת, אלא על ידי קבלה חלקית ורביזיה נרחבת שלו. הספר מרים תרומה בעלת ערך לספרות ההולכת ומתרחבת על מדע היהדות' (פרופ' איסמר שורש). ד"ר אסף ידידיה הוא מרצה במנהל המכללות של אוניברסיטת בר-אילן. מחיבוריו: 'בתי מדרש נוסח אשכנז – זיכרונות של בוגרי הסמינרים לרבנים בגרמניה ובאוסטריה' (תש"ע), ומאמרים על האורתודוקסיה היהודית ויחסה למודרנה
מוסד ביאליק
מאת: דב שוורץ
תיאור: ספר זה, השלישי במניין הכרכים פרי עטו של פרופ' דב שוורץ העוסקים בהגותו של הרב סולובייצ'יק, מוקדש לדיוניו על התפילה. הרב סולובייצ'יק הציג יריעה תודעתית וחווייתית רחבה של התפילה. יריעה זו מתפרסת הן במונחים פנומנולוגיים הן במונחים אקזיסטנציאליסטיים. חוויית התפילה מוליכה את התודעה הדתית מן המשבר הקיומי אל הדבקות באלוהות. העיונים והלבטים בסוגיית התפילה הניעו את הרב סולובייצ'יק לחתור לתובנות ולאופקים חדשים. במוקד הדיון בכרך זה קריאה שיטתית בחיבורי הרב סולובייצ'יק העוסקים בתודעת התפילה. בחלקו הראשון של הכרך מנותח החיבור "עבודה שבלב", ובחלקו השני – המאמר "רעיונות על התפילה" ומאמרים נוספים. הספר מתחקה אחר בניין תודעת התפילה שלב אחר שלב עד לבשלות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי שגיא
תיאור: תפיסה רווחת רואה בתפילה לוז הקיום הדתי. בעיני רבים אי אפשר להבין את משמעותה של התפילה ללא ההנחה שהיא פנייה לאל. יתר על כן גם תפילתם של מי שאינם מאמינים נתפסת כחיפוש דרך לאל. שאלות המפתח שמציג הספר הן : האם אמנם המתפלל, כל מתפלל, פונה בהכרח לאל? האם אכן המשמעות הדתית המיוחסת לתפילה היא הפשר היחיד שניתן להציע לתפילה.
הספר פצועי תפילה מבקש לבחון מחדש את ההנחות המטאפיסיות והדתיות העומדות ביסוד השיח על התפילה. לפיכך שאלות אלו מושהות מהדיון. זאת באמצעות התקת נקודת הכובד העיונית מהשאלות התיאולוגיות והמטאפיסיות הכרוכות בתפילה אל עבר הניסיון האנושי של המתפלל עצמו.
הספר לא מתמקד בהבנה תיאורטית של הניסיון האנושי בתפילה. הוא לא מציע תיאוריה חלופית לזו התיאולוגית. הוא מנסה לעקוב אחר המשמעות של התפילה בעולמם של המתפללים עצמם. כדי להתקרב לעולמם של מתפללים הספר מתמקד בתפילה כפי שהיא משתקפת בעולמה של הספרות העברית החדשה, בעיקר זו שמהעלייה השנייה ועד ימינו. ספרות זו מרבה לעסוק בתפילה ובמשמעויותיה . רוב רובה של יצירה זו מבטאת את עולמם של מי שמתנסים ב``מות האל``, היינו בעולם שבו האל שוב אינו רלוונטי. מהעיון בספרות זו עולה כי גם לאחר ``מות האל`` התפילה ממשיכה להתקיים. יתר על כן, הרפלקסיה הספרותית מניחה שהתפילה היא פנומן ראשוני בקיום, שאינו מותנה כלל ועיקר בשאלת הנמען של התפילה – האדם הוא יש מתפלל.
אכן, שאלת הנמען נותרת פתוחה: האם לתפילה יש בהכרח נמען? האם התפילה היא התמודדות עם שאלת הנמען? או שמא נמענה של התפילה הוא האדם המתפלל עצמו. בין כך ובין אחרת ספרות זו מצביעה על העובדה היסודית שהאדם הוא יש מתפלל. פצועי תפילה בוחן את משמעות התפילה בספרות העברית ומגלה כי התפילה היא בראש ובראשונה סירוב לקיים והכרה בכוח המתמיד של התקווה הגוברת על כובד העבר וההווה. האדם כיש מתפלל חורג מתנאי חייו, הוא יש בן חורין שפניו מוטות אל עבר העתיד. התפילה מגלמת חריגה וחירות זאת בצורה המובהקת ביותר.
פרקי הספר שזורים בניתוח מדוקדק של יצירות ספרותיות, ובעיקר שירה מבית הגנזים של הקיום היהודי בהווה. שורשיו של הספר נטועים ביצירות הספרות בנות הזמן אך אופקיו נוטים אל הבנה עמוקה וחדשה של הקיום האנושי עצמו; קיום המתגלם באפיונו של האדם כיש מתפלל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: מיכאל בן אדמון
תיאור: הספר מציג את הגותו של משה אונא (1989-1902), מראשי הקיבוץ הדתי, הוגה דעות חלוץ ואיש עשייה, ומציע לעיין בתפיסותיו המקוריות על הציונות הדתית ועל הקיבוץ הדתי. בכתביו, אונא עומד על המשמעויות הדתיות, החברתיות והתרבותיות של מעשה המרד של הציונות הדתית ומתאר את הקיבוץ הדתי כיצירה הסגולית שלה: בין כתליו נפגשים ומתגוששים הסוציאליזם, השוויון, ההלכה והדמוקרטיה, ומעצבים חברה יהודית חדשה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ציפי לוין-בירון
תיאור: במחקרה המקורי והמרשים רוֹעָה של נמרים, שְקִיעֵי זהות יהודית ביצירתה של נטליה גינצבורג, משרטטת ציפי לוין בירון ברהיטות ובחכמת התבוננות את קווי המתחם המטושטשים של זהותה היהודית החמקמקה והנסתרת של יוצרת זו, הנחשבת לאחת מגדולי הספרות האיטלקית במאה ה־20.
מתוך מקהלת הקולות הנשמעים בספריה ובמאמריה של גינצבורג, נמשכים חוטי סיפור דקים, המציירים דמויות יהודיות שוליות, ולעיתים מרכזיות, שמעמיקות ומרחיבות את נקודות המבט, אודות הסוגיה רבת התהפוכות של יהודים המתלבטים ביחס לזהותם. במסעם הקיומי המורכב בתוך הוויית נרדפות וזרות סבוכה ומתעתעת, מהדהדת ההיסטוריה הטרגית של היהודי על פני משך הדורות.
חלקו הראשון של הספר מעיין במשנתם של הפילוסופים: אלבר ממי, סטיוארט יוז, גרשון שקד ואבי שגיא, הבוחנים את שאלת הזהות היהודית, ומשמשים מבוא לחלקיו האחרים, שפורשים התבוננות פרטנית בדמויות היהודיות שמופיעות ביצירות. מתוך מרחב זה גינצבורג מנכיחה את גילויי זהותה היהודית של יוצרת מפוחדת, מהססת, ללא בסיס מסורתי, שמוצאת מקלט בכתיבה, הנרמזת כאי ויתור על זהותה היהודית. החידוש החשוב בספר הוא הטענה, שבתוך הוויה איטלקית נעדרת צביון יהודי מסורתי, צומח קול שאינו מוותר על שיח עם הזהות היהודית החילונית שלו.
פירוש ראשוני ומקיף זה של הפן היהודי הסמוי ביצירת גינצבורג, נוגע בתופעה רחבה שלא נכתב עליה די: ספרות יהודית חילונית לאחר השואה שנוצרת בשפות שונות, ומבקשת להשמיע את קולה ולהתקבל כרכיב חיוני בשיח הזהות היהודית המודרנית, שאינו קשור בהכרח לחוויות דתיות או קהילתיות מסורתיות, ואף על פי כן הוא יהודי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בועז הוס
תיאור: הספר שאלת קיומה של מיסטיקה יהודית: הגנאלוגיה של המיסטיקה היהודית והתיאולוגיות של חקר הקבלה מציע דיון גנאלוגי בהנחה המקובלת במחקר ובציבור הרחב, המזהה את הקבלה והחסידות כמיסטיקה יהודית ורואה בה ביטוי לאומי לתופעה רוחנית אוניברסלית. באמצעות בחינה ביקורתית של הפרויקט המתמשך העוסק בחקר המיסטיקה היהודית המחבר מבקש לחשוף את גורמי העומק המונחים בבסיסו ואת השלכותיו על האופן שבו הקבלה והחסידות נתפסות ומפורשות בהווה. דיון ביקורתי זה מאתגר את ההנחות המקובלות לגבי מחקר המיסטיקה וחושף את האופנים שבהם הן התגבשו ועיצבו את הבנייתן ואת חקירתן של התופעות המזוהות כמיסטיקה היהודית. בספר דן המחבר בהקשרים ההיסטוריים ובתהליכים שהביאו להבניית המושג מיסטיקה יהודית. הוא בוחן כיצד הפך מושג זה לקטגוריה אנליטית, המכתיבה את אופן המחקר של הקבלה והחסידות באקדמיה ומשפיעה על תפיסתן בציבור הרחב ועל עיצובן של תנועות קבליות וחסידיות בנות זמננו. הספר חושף את ההנחות התיאולוגיות והפוליטיות העומדות ביסוד חקר המיסטיקה היהודית ומראה כיצד הפרדיגמות התיאולוגיות של מחקר הקבלה והחסידות הגדירו את גבולות השדה, ניתבו את ייצור הידע המדעי וקבעו את ערכם הסימבולי של מושאי המחקר.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: דוד דישון
תיאור: הספר ספקן באמונתו יחיה פונה לקהל אנשים הרואים עצמם כ"ספקנים", כאנשים ביקורתיים, הרוצים לחיות על פי השכל ולא רק על פי ההרגל או הרגש. הוא נכתב מתוך שאיפה לחדש את השיח בין ישראלים לבין מקורות היהדות, לא כשיח אינטלקטואלי בלבד, אלא מתוך פתיחות לשקול ברצינות אורח-חיים דתי כ"אפשרות חיה" לחייהם, תוך בחינה ביקורתית ובוגרת. ספר זה מבקש להשמיע "קול אחר" בשיח על יחס מחודש למסורת. החיים מציבים בפני כל אחד ואחת מאתנו שאלה נוקבת - כיצד לחיות את החיים שלנו? מה חשוב יותר ומה פחות? האם יש אמת, והאם ניתן לברר אותה, לפחות חלקית? מהו הטוב - הטוב המוסרי והטוב האנושי, שיש לשאוף להגשים אותו? מה פירוש חיים בעלי משמעות וכיצד משיגים אותם? שאלות אלה מוצגות בפני כל אחד ואחד מאתנו על ידי החיים עצמם. התשובה שניתן בחיינו לשאלות הללו קובעות את איכות חיינו.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אהרן ליכטנשטיין
תיאור: באור פניך יהלכון,  הרב אהרן ליכטנשטיין בוחן את דמות האדם המאמין לאור אתגרי השעה ומשימות הדור. הספר פורש את תפישת עולמו של הרב ליכטנשטיין, הממוקדת במחויבות לעבודת ה' לצד ההכרה במגוון הדרכים המשרתות מטרה זו. גישתו משלבת מסירות יהודית נאמנה עם רוחב דעת, מחויבות הלכתית ולמדנית עם השכלה כללית עשירה, המשכיות ומסורת עם תחושת מעוף ומרחב. הספר נע מן הנצח אל ההווה, ומציג לפנינו עמדה מגובשת לגבי חיי האדם בכל עת ולגבי חיינו כאן ועכשיו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: זיוה פלדמן
תיאור: הכנס החמישי של המחלקה למורשת ישראל של אוניברסיטת אריאל בשומרון: בכנס הוצגו תחומי דעת שונים בניסיון להבין את המושגים משיחיות, חזון ושיגעון מעמדות תצפית שונות ותחומי דעת שונים. נידונו בו ההיבטים השונים של מושגים אלה והזיקות ביניהם לאורך ההיסטוריה, הן היסטוריה כללית והן יהודית, עברית, ישראלית. החוקרים באים מדיסציפלינות שונות בתחומי מדעי הרוח והיהדות: תנ"ך, ספרות, לימודי ארץ-ישראל, מחשבת ישראל ועוד. כן הוזמנו גם חוקרים ממדעי החברה: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי המדינה, תקשורת, עיתונאות ועוד. (מתוך המבוא).
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אברהם יצחק קוק
תיאור: לנבוכי הדור הוא חיבור מקורי של הראי"ה קוק ) תרכ"ה-תרצ"ה,1935-1865 (, שנכתב בראשית המאה הקודמת בעיר בויסק שבליטא. באותם ימים טרם עלה הראי"ה לארץ, אך על שולחנו כבר נחה ההצעה להתמנות רבה של יפו. נראה כי חלק מן הטקסט אף נכתב לאחר החלטתו העקרונית לעלות ארצה. זהו אם כן חיבור שנכתב בחוץ לארץ אך ספוג כולו באווירה המאתגרת של ארץ ישראל. הוא עומד בתווך בין שתי תקופות חיים ובין שני סגנונות כתיבה של  הראי"ה ומהווה עדות מרתקת לרצף המחשבתי שלו לאורך הזמן. סוגיות מטרידות, כמו תורה ומדע, היחס לכופרים ולכפירה ועוד רבות אחרות, נידונות כאן בהרחבה, ובחלק מהנושאים ניתן לראות את ניצני תפיסתו המורכבת כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתביו המאוחרים בארץ ישראל. מבחינה זו תורם לנבוכי הדור להבנה מעמיקה יותר של כתבי הראי"ה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: קץ עידן האידיאולוגיות הגדולות והאמיתות המוחלטות, שהוא ממאפייני הפוסטמודרניזם, מאיים לרוב על המחשבה הדתית, התופסת רעיונות כגון אלה כמפרקי זהות העלולים להחליש את המחויבות הדתית. העובדה כי רבים חיים כיום בתודעה פוסטמודרנית מקשה על הנחלת השקפת עולם סדורה בכלל, והדבר נכון פי כמה לגבי העולם הדתי שממהותו שואף להעניק משמעות לחיי הפרט והכלל בתוך מסגרת תבונית מסודרת. רוב הניסיונות לגשר על הפער הזה כרוכים בביטול הערך של המצב הפוסטמודרני ולמעשה בסוג של עצימת עיניים אל מול תכניו.
לא כן הספר לוחות ושברי לוחות, המתמודד עם שאלות נוקבות שמעלה הפוסטמודרניזם; שאלות כגון ערך החיים הדתיים, מוסריות, דמוקרטיה, ציונות וניו אייג'. מחבר הספר, הרב שג"ר, אף טוען כי לא ניתן לקיים חיים דתיים ומוסריים שלמים בתקופתנו ללא אימוץ ביקורתי של חלק מתפיסות הפוסטמודרניזם. לדעתו, תפיסות אלה לא מביאות בהכרח להתפרקות דתית וערכית אלא להיפך – ליצירת עולם דתי וערכי אותנטי ומלא חיוניות. הספר מכיל מענה של ממש למצוקות הפרט בראשית המאה העשרים ואחת ובד בבד פורש חזון חברתי עכשווי, רלוונטי מאין כמוהו. (המעטפת האחורית).
מאת: חיים זליגמן, יעקב גורן
תיאור: גוסטב לנדאואר, אשר לו מוקדש ילקוט זה, הוא מהבולטים בין פעילי הרעיון הסוציאליסטי בעידן שלפני מלחמת העולם הראשונה ומחשובי ההוגים והעושים למען האגף האנרכיסטי.
אגף זה לא קיבל את הפרשנות המרקסיסטית של הרעיון, לא בצורתה המקורית המקובלת עלהנהגות המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות ולא בצורה הביקורתית של הרפורמיזם נוסח ברנשטיין, מייסד האנרכיזם בקונין, וממשיכיו פרודון הצרפתי וקרופוטקין הרוסי, טענו כי הסוציאליזם אינו מתמצה בנטילת השלטון מהבורגנות ומסירתו למעמד העובדים, אלא משימתו לעצב מחדש את כל צורת השלטון הקיימת ולהחליפה באיגוד חופשי של תאי החברה היסודיים על בסיס של שוויון ערכי ומהותי; רק בדרך זו מובטחים החופש והשוויון לכל בני אדם. בגלל שלילת צורת השלטון הקיימת, נהגו לכנות את הדוגלים בכך בשם "אנרכיזם" (נגד שלטון).
לנאואר עצמו לא אהב כינוי זה, בגלל ביטויו השלילי, והעדיף לדבר על סוציאליזם, כלומר: חברתיות; הוא ראה ביסוד החברתי שבהוויית האדם בסיס להתארגנותו, ובשוויון ערך האדם יסוד של כל התחברות שלטונית. בילקוט שלפנינו, הרביעי בסדרה על הוגים במחשבה האנרכיסטית, ביקשנו להביא מבחר מכתביו וממחקרים שנכתבו עליו ועל פועלו.
אנו סבורים שלאיש ולפועלו משמעות לא רק להבנת דורו הוא, אלא גם לדורנו. לא מעט מן הבעיות שלנדאואר ביקש למצוא להן פתרון, עדיין ממתינות לתשובה גם היום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב גורן, חיים זליגמן
תיאור: קובץ זה, כקודמו, מתמקד בהגותם של אנרכיסטים יהודים ובתרומתם למחשבה האנרכיסטית ומרחיב את המבחר שהוגש בקובץ הראשון. לצד אישים כלזר, לנדאואר ומיהזם נוספו הוגים בולטים שרעיונותיהם העשירו את המחשבה האנרכיסטית במאה העשרים. אמה גולדמן, אלכסנדר ברקמן, פול גודמן ומורי בוקשין הם מן הבולטים שבהם. כולם יהודים. כתבים אחדים שלהם תורגמו במיוחד לקובץ זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יעקב גורן, חיים זליגמן
תיאור: השפעת זרמי המחשבה האירופיים על היהדות המודרנית ידועה פחות מאשר השפעתם על אישים יחידים. כותבי קורותיה של התנועה הציונית לא תמיד האירו פן זה, והספר מבקש להצביע על התפקיד המרכזי שמילאו זרמי מחשבה אלה בגיבוש התודעה הציונית בקרב דור הצעירים שהקימו את התנועה.
זהו הקובץ השלישי לעורכי הספר, ואף כי מאמרים אחדים בו נכתבו בראשית המאה העשרים (ורואים אור לראשונה בעברית) מפתיע עד כמה הם אקטואליים ומשקפים גם בעיות שהתנועה הציונית ומדינת ישראל מתחבטות בהן גם היום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי שגיא
תיאור: עניינו של ספר זה הוא בניתוח משמעותה של הנאמנות ההלכתית. שתי שאלות יסוד עומדות במרכזו: הראשונה, האם נאמנות הלכתית היא אקסקלוסיבית ומחייבת את נאמן ההלכה להסתלק ממחויבויות אחרות שלו, או שמא היא לא אקסקלוסיבית ונאמן ההלכה יכול או אפילו חייב להתמיד בנאמנויות אחרות שלו? באמצעות שאלה זו מנותח מחדש היחס שבין המערכת ההלכתית לבין מערכותערכים ונורמות אחרות. השאלה השנייה היא האם נאמנות הלכתית משמעה ויתור על שיקול הדעת האוטונומי; האם על נאמן ההלכה לוותר על מכלול עולמו הערכי- מוסרי בשם נאמנותו לחובה ההלכתית. שאלה זו ממקדת את הדיון בדמות האדם המחויב להלכה - האם עליו לעצב את עולמו כאדם צייתן, כנתין הכפוף לעולה של ההלכה, או שמא עליו לעצב את עולמו כאדם ריבוני שאסור לו לוותר על הווייתו כסובייקט אוטונומי. לדיון בשאלות אלו הקדים המחבר ניתוח של משמעות מושג הנאמנות. ניתוח זה מנחה את הדיון כולו ומסייע לבחון את שאלות היסוד של הנאמנות ולדון הן בסוגיות הלכתיות מרכזיות הן בעמדותיהם של בעלי הלכה שונים. מכלול הדיון מוביל למסקנה שנאמנות הלכתית מתיישבת היטב עם פתיחות, המיוסדת על הנאמנות עצמה. (גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף חיים ירושלמי
תיאור: עיון מחדש בספרו שובר המוסכמות של פרויד, משה האיש ואמונת הייחוד, ועימות חזיתי עם הפרשנות המקובלת הרואה בו ביטוי לניכורו של פרויד מהיהדות.
ספר עטור פרסים זה מציע תובנות מרתקות בעניין המחלוקת האופפת את רגשותיו של פרויד כלפי יהדותו.
ירושלמי מנתח את כוונותיו של פרויד בכתיבת משה האיש ואמונת הייחוד – חיבורו היחיד המוקדש במפורש לנושא יהודי. הוא מציג את הספר בתור ההיסטוריה הפסיכואנליטית של היהודים, היהדות והנפש היהודית – ניסיונו של פרויד לגלות, בצל הנאציזם, מה עשה את היהודים למה שהם.
הוצאת שלם
מאת: נגה רובין
תיאור: ספר זה עוסק בז'אנר של ספרות המוסר ביידיש מבעד לפריזמה של הספר המרכזי והפופולארי ביותר שהשתייך לז'אנר: ספר לב טוב' לר' יצחק בן אליקום מפוזנא.
ספר 'לב טוב' נדפס לראשונה בפראג בשנת ש"פ (1620) וזכה מאז, במשך כארבע מאות שנים, בלמעלה מחמישים מהדורות, כולן ביידיש. המהדורה האחרונה של הספר נדפסה בברוקלין בשנת 1999.
ספרות המוסר הייתה ז'אנר כתיבה פופולארי ונפוץ מאוד בלשונות היהודיות כולן החל מהמאה העשירית ועד ראשית העת החדשה.
ביידיש זכתה ספרות המוסר לפופולאריות עצומה ובמאות השש עשרה עד השמונה עשרה הייתה ללא ספק ז'אנר הכתיבה המרכזי בלשון זו.
ספרי מוסר ביידיש נכתבו הן בפרוזה הן בשירה ולעיתים אף נמצא ספרי פתגמים שניתן להגדירם כספרי מוסר.
הם נסמכו על מקורות יהודיים בלשון הקודש, אך רובם ככולם עיבדו את המקורות באופן ניכר ומשום כך הם אינם מהווים 'תרגום צמוד למקור' אלא ספרים מקוריים בעלי אופי וסגנון משל עצמם. חלק ניכר מספרי המוסר ביידיש לא נסמך על מקור אחד אלא היווה קומפילציה של מקורות יהודיים שונים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מאיר רוט
תיאור: אישיותו של הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ התאפיינה כנטועה בבית המדרש ובאקדמיה - תלמיד חכם ופילוסוף, רב קהילה ומרצה במקצועות היהדות.
הוא הוסמך לדיינות על ידי גדולי החכמים שלפני השואה, ובמקביל כתב דוקטורט באוניברסיטה של ברלין.
במשך כחמישים שנות יצירה, במהלך המאה העשרים, הוא כתב כעשרים ספרים בתחומי ההלכה, מחשבת ההלכה, הגות פילוסופית, מקרא ותיאולוגיה, בנוסף למאמרים רבים בכתבי עת.
שיטתו ההלכתית מהווה מיזוג נדיר בין הלכה למוסר, בין המסורת לרוח הזמן, בין הנצחי לבין החולף.
משנתו העיונית והמעשית מאפשרת לדתי המודרני לאמץ את ההלכה כגורם מעצב זהות, מבלי שיאלץ לחיות בו בזמן בשתי זהויות מקוטבות מבחינה ערכית, דתית וחילונית.
הישג זה של ברקוביץ התאפשר הודות לצירוף מיוחד של רגישות מוסרית, ידע פילוסופי רחב והשכלה תורנית מעמיקה.
על אף החשבון ההיסטורי הנוקב שברקוביץ עורך עם הציוויליזציה המערבית בעקבות אירועי מלחמת העולם השנייה באירופה, ביקורת זו אינה מבטלת בעיניו את ההישגים הראויים של התרבות המערבית בתחום המוסר וערכי החירות האישית.
יהודית אוטנטית, לפי ברקוביץ, מחייבת נוסף על קבלת תורה מסיני גם הלכה אוטנטית, המשחזרת את רוח התורה שבעל-פה מתקופת חז"ל, הלכה שבעצם בונה גשר אמיץ בין התורה לחיים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סטיבן גרינברג
תיאור: ספר זה הוא תוצאה של עשר שנות מאבק של הרב האורתודוקסי סטיבן גרינברג ליישב את ההומוסקסואליות שלו עם יהדותו האורתודוקסית.
מאבק דומה עומד במרכז חייהם של רבים בישראל ובתפוצות, המנסים ליישב בין זהותם לאמונתם.
המחבר מבסס את עמדתו על מקורות היהדות ועל פרשנויות תנ"כיות מפתיעות, לצד קשת רחבה של טקסטים מהתורה שבע"פ, התלמוד, שירת ימי הביניים וספרות השו"ת המסורתית, אשר מכירים בקיומה של אהבה חד-מינית.
בהתייחסותו המלומדת, המחבר אינו מסתיר את הגינוי להומוסקסואליות כפי שהוא מוצא ביטוי בספר ויקרא, למשל, אולם לדידו ניתן לפרשו בדרך מקילה יותר. הרב גרינברג טוען שהקהילות האורתודוקסיות אינן יכולות להיות נעולות בפני אלו שדורשים חיי אמונה אך אינם מוכנים לוותר על אינטימיות, אהבה ורעות. מציאות זו מחייבת לאפשר ויכוח, דיאלוג ודיון על יסוד התשתית של ההלכה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דן אבנון
תיאור: ב - "מרטין בובר : הדיאלוג הנסתר" נחשפים מילים ופסוקי מפתח מקראיים המקשרים בין מגוון תחומי הדעת והיצירה של מרטין בובר.
הספר מאיר את ההיגיון היהודי-קיומי שביסוד התעקשותו של בובר כי הציונות תגשים את מורשת ישראל ההומנית; מבהיר את התנגדותו הנחרצת ליהדות שכפופה להלכות ממסד דתי דכאני; ומעגן בפרשנות יהודית את הסתייגותו של בובר מההתעלמות של המפעל הציוני מהקיום הערבי בארץ ישראל.
קריאת כתבי בובר ברוח המפתח הפרשני הזה מבהירה את "התעודה והייעוד" של תורת ומורשת ישראל.
מלבד זה, הספר מסביר את הבסיס של פילוסופיית הדיאלוג במפגש החושי של אדם עם עולם.
גישה זו היא חלופה רדיקלית לפילוסופיה מודרנית שמציבה את "אני חושב, אני קיים" כנקודת ראשית להכרת "אני".
עם עובד
מאת: פראנץ רוזנצווייג
תיאור: המאמרים המוגשים בספר זה נכתבו בין השניים 1929-1914, שנת מותו של רוזנצווייג, ומשתקפת בהם הביוגראפיה הרוחנית של רוזנצווייג לאחר שחזר ליהדות.
משפחתו של רוזנצווייג השתייכה למעמד היהודים המשכילים בגרמניה בתחילת המאה העשרים, כך שעולמו היה מושרש בפילוסופיה האידיאליסטית הגרמנית.
מוסד ביאליקמכון ליאו בק
מאת: אוריאל טל
תיאור: קובץ המאמרים 'מיתוס ותבונה' ביהדות ימינו ראה אור לראשונה סמוך לאחר מותו, ומתפרסם עתה במהדורה מורחבת ומחודשת הכוללת חמישה מאמרים נוספים.
"אחת התופעות המעניינות והגורליות בתולדות התנועות הלאומיות, אשר עיצבו חלק ניכר ממפת העולם, ובכלל אלה גם את התנועה הציונית, הרי היא המתח שבין שני כוחות כבירים – המיתוס והתבונה, החלום והמציאות, הרגש והשכל, החוויה ושיקול הדעת.
גורלן של אומות ושל מדינות תלוי לא במעט במציאת האיזון וההשלמה ההדדית בין שני הכוחות האלה – בין המיתוס לבין התבונה..." (מתוך הספר).
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: יהושע השיל שור
תיאור: יהושע השיל שור, מראשי דובריה ולוחמיה של ההשכלה העברית המאה הי"ט, היה איש קהילת ברודי שהיתה ממרכזיה הבולטים של ההשכלה בשעתה.
ממונוגראפיה זו ניתן לעמוד על השלבים השונים של הגותו ופעילותו.
דמותו משמשת בבואה נאמנה לפרק חשוב בתולדותיה של תנועת ההשכלה.
מוסד ביאליק
מאת: פראנץ רוזנצווייג
תיאור: זה הספר האחרון בסדרת כתביו של פרנץ רוזנצווייג.
רוזנצווייג, מגדולי ההוגים היהודים במאה העשרים, הביע בכתביו, ובייחוד כששכב על ערש דווי, את המשאלה שכתביו יתורגמו לעברית.
מאז מלחמת העולם השנייה מעוררים כתביו התעניינות הולכת וגוברת בישראל ובעולם בשל אופיים האקסיסטנציאליסטי וניסיונם לקשר בין המחשבה להגשמתה בחיים.
מוסד ביאליק
מאת: יעקב ידגר
תיאור: בעזרת תובנות תיאורטיות שמצמיח שיח עכשווי פורה, שבמרכזו ביקורת החילון כתזה סוציולוגית וכנרטיב היסטורי, "מעבר לחילון": מסורתיוּת וביקורת החילוניות בישראל מציע מסגרת מקורית לבחינה מחדש של המושגים "זהות יהודית", "מסורת", "מודרניות" ו"חילון" בהקשר הישראלי היהודי.
הספר מציג מסגרת אפיסטמולוגית שאינה נענית לחלוקות הבינריות כגון דתי/חילוני, או מסורתי/מודרני.
אפיסטמולוגיה זו, שהמחבר מכנה אותה "מסורתיות", חושפת את הפנים המודחקות והמוכחשות של הזהות היהודית החילונית בישראל; ובעיקר היא חושפת את תלותה של החילוניות בדת המדינה, את הקשר הבלתי ניתן להתרה בין לאומיות לדת, ואת הכחשת הרכיב האתני העדתי במבנה הזהות החילוני.
סיכומו של דבר, פרדיגמת המסורתיות מציעה נקודת מבט ביקורתית חדשה וחלופה פורה ומרתקת לבחינה של החברה בישראל ושל הסוציולוגיה שלה.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: ז'ק דרידה, מיכל גוברין
תיאור: “האם ניתן להתפלל ללא תקווה?“ שואל ז‘אק דרידה, הפילוסוף הצרפתי- יהודי, בשיחה חוצת גבולות בין דת לחילוניות ובין חוויה להגות עם מיכל גוברין.
מהספר מהדהדת התפילה כפנייה הטבועה באושיות השפה והגוף: רגע קיצוני של אמונה, שה“אני“ יכונןּ מעצם כוחה של התפילה לפנות.
אך האם תיתכן תפילה לאל נעדר וללא שום ביטחון שהפניה אליו, בלחש שפתיים או בקול נישא, תישמע או תיעתר?
תפילה הפורצת מלב אי-הודאות ומבעד לצלקות של חורבן ושואה - כמרד, כהטחת-דברים או ככמיהה לתיקון.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: יוסף אחיטוב
תיאור: אוסף מאמריו של יוסקה אחיטוב ז"ל מעלה ביקורת יסודית על חלק מן המגמות המתרחשות בחברה הציונית דתית בעשורים האחרונים.
פרקי הספר מתארים את התפיסות המטאפיזיות והמיסטיות שהתפתחו בחברה הציונית הדתית, מצביעים על הבעייתיוּת שבהן, ומסרטטים במקומן קווים לדמותה של ציונות דתית אחרת – שפוייה, ריאלית ו"בלתי-אשלייתית".
מכון שלום הרטמן
מאת: דוד ביאל
תיאור: בספרו החדש מתחקה פרופ' דוד ביאל אחר שורשיה הקדומים של החילוניות, ומראה כי באופן מפתיע מקורם נמצא בעולם המסורתי עצמו.
"האם אתה דתי או חילוני?" נשאלים ישראלים מדי פעם. אך בעוד השיח התקשורתי הרדוד מתעקש על ההגדרות הדיכוטומיות של "דתי" מול "חילוני", סקר שעורך מכון גוטמן מידי כמה שנים מצביע על רצף חברתי נזיל יותר בחברה הישראלית.
כך למשל, הסקר מכיל קטגוריות נוספות כמו חרדי ומסורתי, ואף הבחנה בין "חילוני אנטי-דתי" ל"חילוני לא אנטי-דתי". 
בספרו החדש של דוד ביאל, "'לא בשמים' – מסורת המחשבה היהודית החילונית", מתוארת המורכבות הרעיונית של החילוניות היהודית עצמה, שאף יחסיה שלה עם המסורת היהודית אינם כה פשוטים.
טענתו העיקרית של ביאל היא ש"החילוניות היהודית היא מסורת בעל אופי ייחודי משלה והיא נטועה במקורותיה הקדם-מודרניים" (עמ' 19).
כלומר, בניגוד לתפיסה הרווחת הרואה בחילוניות תופעה של נתק מן המסורת, טוען ביאל כי החילון היהודי הוא המשך של רעיונות עתיקים במסורת היהודית עצמה.  
מכון שלום הרטמן
מאת: אריאל פיקאר
תיאור: אנשי ההלכה מרבים לשלב בפסיקותיהם שיקולים ערכיים, אידיאולוגיים ופוליטיים ולהציגם כ'דבר הלכה' שאין לערער אחריו. בתקופה המודרנית בולט הדבר בייחוד בסוגיות בהן מתגלה מתח בין ערכי המסורת הישנים לבין רוחות המודרנה.
בספרו החדש מבקש ד"ר אריאל פיקאר לחשוף את העמדות הערכיות המסתתרות בתוך הפסיקה ההלכתית המודרנית בכמה סוגיות מרכזיות.
מכון שלום הרטמן
מאת: יקיר אנגלנדר, אבי שגיא
תיאור: ד"ר יקיר אנגלנדר ופרופ' אבי שגיא מנתחים בספרם תשובות הלכתיות כדי לעמוד על מקומם של הגוף והמיניות בשיח הציוני-דתי בעשור האחרון.
מסקנתם היא כי הרבנים מבקשים לדחות את התפיסות החדשות שפשטו בעולם המערבי אודות הגוף והמיניות, וזאת באמצעות הסתגרות ושימור תפיסות מהותניות אודות הגוף ואודות האישה ומיניותה.
מכון שלום הרטמן
מאת: עמרם ינאי, מאיר מוניץ
תיאור: דברים שנאמרו ביום עיון שהתקיים במכללת יעקב הרצוג שעסק ביסודות החיוביים והשליליים של התרבות המערבית ובהתמודדות המורשת היהודית עם התרבות הסובבת. המאמרים דנים במושגים תאורטיים – אך גם בעלי משמעות מעשית.
תבונות
מאת: יובל דרור, נורית חמו
תיאור: הספר 'שבילים בחינוך יהודי-פלורליסטי', מנחה לנעמה צבר-בן יהושע, מתמקד ביהדות הפלורליסטית ובחינוך היהודי הנובע ממנה בישראל (השער העברי) וביהדות התפוצות (השער האנגלי).
השיח על-אודות היהדות והחינוך היהודי בישראל כיום רווי בביטויים כגון "רנסנס", "חיוניות תרבותית", "התחדשות" ונקודת המוצא היא פתיחות ולגיטימיות, הכרה בתרבות היהודית כרבת פנים והירתעות משיח דיכוטומי של דתיות מול חילוניות.
השיח על אודות החינוך היהודי בתפוצות מדגיש את הצורך בהכלת גוונים של יהדות, בהתאמה ובהבנת ההקשר לפעולת החינוך היהודי בתפוצות.
ברובד התיאורטי של הספר נפרשים לפנינו מופעים שונים של חינוך יהודי בישראל ובתפוצות, וברובד הביקורתי נבחנות הפלורליות והנחות היסוד המחוללות אותה.
אוניברסיטת תל אביבמכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות