"אחרים יחזרו עליי, אך מה יישאר מאמירותיי? כמו דבורה מאובנת בענבר, וזאת כדי לא לדעת שום דבר על המעוף שלה". כך אומר לאקאן בהקדמה לספר של אניקה למייר על המילונים הפרוידיאניים-לאקאניאניים שהחלו להופיע בעקבות הוראתו, בעקבות "החזרה לפרויד". אחד המילונים הראשונים היה זה של תלמידיו – לפלאנש ופונטליס.
"אוצר המילים של הפסיכואנליזה" של לפלאנש ופונטליס, אשר ראה אור בצרפתית בשנת 1967, פורסם בתרגום לעברית בשנת 2011. זו גרסה רכה, מנומסת למדי, צל ללא ליבידו, אשר מציגה את תחילת ההשפעה של לאקאן – דרך הקריאה של פרויד – בצרפת ובעולם. בסדרת מאמרים שפרסמתי בכתב העת "פסיכולוגיה עברית", בתגובה לפרסומו של "אוצר המילים", הציר המרכזי היה קטע מספרו של ז'אק-אלן מילר, "האחיין של לאקאן", אשר ראה אור בשנת 2003, קטע אשר אותו קראתי באותם ימים בקול רם בפני פרלה וג'סיקה במסעדה "Les Éditeurs" בשכונה הלטינית בפריז. אותו ציר עוסק בהבדל בין האמירה לבין האוֹמֶר. לאקאן חזר לאומר של פרויד, שהסתתר ונשכח מאחורי אמירותיו ששימשו כמסך. וכך, בהתעקשותו למקם את האומר של פרויד מחדש, לאקאן עצמו הפך לממשי. זהו הציר האחר של פרויד ולאקאן, הציר של "לאקאן האחר"; והספר הזה הוא ניסיון להזמין את קוראיהם של פרויד ולאקאן לקרוא אותם דרך ובאמצעות הקומנטר החי לימינו של ז'אק-אלן מילר.
אל הספר