112 מרקו מאואס ( religare ) . את מה ? את המסמן למסומן, את החוק לאיווי, את החשיבה לגוף . בקצרה, את הסמלי לדמיוני . ואולם, אם אלה השניים נקשרים בשלישייה עם הממשי, הרי ששם-האב אינו עוד אלא מראית עין . לעומת זאת, אם בלעדיו מתפרק הכול, הרי שהוא הסימפטום של הקשר הכושל . לקשור את המסמן למסומן לאקאן התחיל את דרכו אל החזרה לפרויד באמצעות הכלי הנפלא של הבלשנות הסטרוקטורלית של פרדינן דה-סוסיר ( de Saussure ) . דה-סוסיר קבע את המבנה של הלשון כמבנה שבו "ישנם רק 184 לדבריו, משמעות אינה נקבעת ביחס שבין המילים הבדלים" ; בלשון לדברים בעולם, אלא ביחסים בתוך המערכת של השפה . ואכן, היה זה דה-סוסיר שהגדיר את מה שהוא כינה "הסימן 185 הלשוני", ש"אינו מאחד דבר ושם - אלא מושג ודימוי האקוסטי" . הדימוי אקוסטי הנו המסמן, המושג הנו המסומן : מושג מסומן דימוי אקוסטי מסמן הקשר בין המסמן למסומן, לפי דה-סוסיר, הוא שרירותי, אינו מעוגן בקשר הכרחי או טבעי כלשהו . שם, בשרירותיות הסימן, 186 הוא כותב : נמצא ה"עיקרון הראשון" של "מחקר מסוג זה" . בקיצור, איור זה מסמל את המשמעות . אך ברור שאין למושג זה דבר ראשיתי, שהוא אך ורק ערך...
אל הספר