|
|
עמוד:12
12 מרקו מאואס להתמודד אתו, לאקאן נעזר לא רק בנקודה שהדגישו לפלאנש ופונטאליס, שהלא-מודע קשור לטיפול, אלא גם בטענה נוספת, מוזרה, כפי שנראה בהמשך, שנמצאת אמנם ב אוצר המילים של הפסיכואנליזה אך ללא הצעה לפתרון . כך כותבים עוד לפלאנש ופונטאליס בערך "הלא-מודע" : "הלא-מודע [ הוא ] "מקום נפשי" ייחודי, שאין לדַמותו למודעוּת נוספת, אלא למערכת בעלת תכנים, 6 מדוע בוחרים לפלאנש מנגנונים, ואולי אף 'אנרגיה' משלה" . ופונטאליס להשתמש במילה "תכנים" ? על מנת להדגיש בדיוק את אותה נקודה שממנה נבע הגיחוך של היידגר : הייתכנו "תכנים" לא מודעים ? ואכן, פרויד, במאמרו "הלא-מודע" ( בקטע שמצוטט גם 7 משתמש במילה Inhalten ( תכנים ) , ומתאר זאת הוא ב אוצר המילים ) , 8 פרויד אף כהנחה ( supposition , או בגרמנית של פרויד, Annahme ) . חוזר ומשתמש במילה זאת כאשר הוא כותב ש"בתוך הלא-מודע 9 אין אלא תכנים מוטענים בעוצמה קטנה או גדולה" . כיצד ניגש לאקאן לבעיה הזאת, לגיחוך של היידגר ? לאקאן הפתיע את כולם, פסיכואנליטיקאים ולא פסיכואנליטיקאים כאחד, כשטען שהידע של הלא-מודע, ה"תוכן", הוא ממש כפי שפרויד אמר - "מונח" . האנליטיקאי, בהקשר זה, הוא ה"סובייקט המונח לידע" - זה שמניחים שהוא "יודע מה זה אומר" . אבל דבריו אלה של לאקאן לא היו ברורים לגמרי, עד שז'אק-אלן מילר הסביר אותם, שחור על גבי לבן . הלא-מודע כידע ש'כבר שם' 10 הלא-מודע כידע שנמצא "כבר שם" הוא הלא-מודע כחוק . ב הרצאות מבוא לפסיכואנליזה 11 מספר פרויד על גברת שסבלה מסימפטום כפייתי : אחת לכמה דקות היא קראה לעוזרת, כאשר היא ישובה ליד השולחן, ואז שלחה אותה חזרה לענייניה . כאשר שמע פרויד את הסיפור, הוא ביקש לדעת פרטים נוספים, ואף היה
|
|