במערכות הספרותיות השונות, במיוחד במערכת ספרות הילדים, רווחים מאד עיבודים לשוניים-ספרותיים, עיבודים לתיאטרון, לקולנוע, לטלוויזיה ועוד. מרבית המחקרים העוסקים בעיבודים מתמקדים בעיבוד בין- סמיוטי, כלומר עיבוד למערכות שאינן ספרותיות, בעוד שהעיבוד הספרותי לא זכה בתשומת לב רבה. ספר זה בא למלא את החסר ולאפיין את העקרונות הפועלים בעיצובו של העיבוד הספרותי ולתאר את השפעתם של השיקולים המוקדמים ליצירתו על מבנהו. היצירות שנבחרו לעיון נמצאות בקצוות השונים של המערכת הספרותית; האחד, "שלושת החזירונים", סיפור מספרות הילדים האנגלית שמקורו בספרות עממית אשר עיבודים שונים שלו נמצאים בספרויות המערב, ובהם גם "מאויב לאוהב" של עגנון; ובקצה האחר מחזה שקספירי, "רומאו ויוליה" – כאן נבדקים עיבודיו בספרות הילדים האנגלית ובספרות העברית למבוגרים בפרודיה של אפרים קישון "הו, הו, יוליה".
החידוש בספרה של גליה שנברג הוא במתן מצע תיאורטי רחב לדיון בתופעת העיבוד הספרותי; לכן הורחב סיווגם של העיבודים השונים שבו קנה המידה המקובל הוא כמותי: עיבוד מצמצם ועיבוד משמר. בספר מוצע סוג נוסף, עיבוד מרחיב, כמו למשל אגדות חז"ל ביחס לסיפורי המקרא. בנוסף לכך מוצע קנה מידה שאינו כמותי לטובת בדיקת הזיקות בין העיבוד לטקסט המקורי הקשור לזוג הדיכוטומי מטפורה/מטונימיה. כמו כן, העיון בספר אינו מתמצה רק בבדיקת הזיקות בין העיבוד לטקסט קלאסי, אלא בעיסוק במקרים שבהם לא ברור מהו הטקסט המקורי, כמו במקרה של הטקסט העממי "שלושת החזירונים", או בשאלה מה טיב הזיקה בין הפרודיה של קישון לטקסט השקספירי.
אל הספר