|
|
עמוד:8
8 גליה שנברג אחד הגורמים המרכזיים המכוונים את העיבוד כתהליך הוא הנורמות, ורבות מאותן נורמות נגזרות משיקולים חינוכיים – אידיאולוגיים . הכללה זו היא אחד ההסברים המרכזיים לתפוצתם המרובה של העיבודים בספרות הילדים והנוער דווקא, ובכל הלשונות . עם זאת ההתאמה למערכת נורמות מסוימת עשויה לעזור למחנך בבחירת עיבודים מסוימים ולא אחרים מתוך המצאי הקיים ככלי עזר בתהליך החינוכי העולה בקנה אחד עם אותן הנורמות . הספר יתאר באופן שיטתי את העיבוד הספרותי, בעיקר כתהליך, אך גם כתוצר, משום שמתקיים ביניהם יחס סיבתי ( התוצר הוא תוצאת התהליך ) . התיאור ייעשה תוך שימוש במושגי המטפורה והמטונימיה ( במובנם היאקוֹבְּסוֹנִי ) כקטבים המארגנים סביבם סוגי עיבוד שונים, לרבות עיבודים שונים לאותו טקסט מקור . בדרך זו עשויים העוסקים בחינוך ובהוראה לקבל מצע תיאורטי לשימוש בעיבודים בהוראת הספרות, שימוש שייעשה תוך התחשבות בהיבטים החינוכיים המשוקעים בעיבוד, כגון הקניית ערכים הנחשבים מרכזיים בתרבות שלצרכיה נעשה העיבוד, חיזוק הדימוי העצמי של הילד או המבוגר, "צרכניו" של העיבוד, העשרה לשונית או העלאת היוקרה של וריאנט לשוני מועדף, תהליכי חיברות ועוד . הנחות יסוד תיאורטיות הנחת היסוד לספר עלתה בראש ובראשונה מעבודותיה של עליזה שנהר, שבמסגרתן נבדקו הזיקות בין הספרות העממית שבעל – פה לספרות העברית הכתובה בעקבות זיהוי אלמנטים טקסטואליים שונים מן הסיפור העממי כהופעתם בעיבודו הכתוב, בייחוד 1 העיון בקורפוס המחקרי הנוגע בספרות הילדים בסיפורי עגנון . 1 . בעיקר שנהר, ,1984 ,1989 1994 .
|
|