|
|
עמוד:12
12 גליה שנברג האופרטור אפוא הוא מושג או דבר היוצר קשר בין קבוצה א' לקבוצה ב' ( במקרה הספציפי של תורת החשמל מדובר בקבוצת יציאה ובקבוצת כניסה, אך במתמטיקה, למשל, נדבר על קבוצות באופן כללי . למעשה, כל פונקציה מתמטית היא אופרטור ) . העיבודים האפשריים לסימן מסוים ( או כפי שהוא נקרא "אות", למשל על גל קול בתדר מסוים ) נחלקים לשני סוגים מרכזיים : ( א ) עיבוד משמר אינפורמציה, שהוא עיבוד הפיך, כלומר קיים תהליך ( שבו יש אפשרות להפעלת אופרטור ) המחזיר את האות המעובד למצבו המקורי ; ( ב ) עיבוד שאינו משמר אינפורמציה, שהוא, כמובן, אינו הפיך . האות עצמו הוא גודל מסוים שחייב להיות נתון לשינויים ( הוא יכול להשתנות בתחום קצוב או מנקודה מסוימת עד אינסוף או ממינוס אינסוף עד פלוס אינסוף ) וכן להיות ניתן למדידה . העיבוד הלשוני וקרבתו לתרגום מה אפשר ללמוד מהגדרה זו של העיבוד ? ובכן, עד כמה שייראה הדבר תמוה, ההגדרה הבלשנית של העיבוד הרואה בעיבוד טקסט 19 הנבנה על יסוד טקסט אחר בתוך אותה מערכת של לשון טבעית דמיון להגדרה ששאלנו מתורת החשמל . הבעיות נעוצות בעיקר במהות של האות, שכן ענייננו בטקסטים לשוניים, שקשה מאוד להגדירם כגדלים הניתנים למדידה . יתר על כן, לא רק בעיית כמות האינפורמציה הינה מקור בלתי פוסק למחלוקות בין החוקרים השונים של הטקסט הלשוני, אלא גם שאלת סוגי האינפורמציה והיחסים ביניהם . כמות המשתנים הטקסטואליים היא גדולה ביותר, ולכן קשה מאוד לחזות את התופעות הנקשרות בתהליך העיבוד 19 . טורי, 1977 ; דנש, 1979 ; יאקובסון, 1986 .
|
|