|
|
עמוד:11
11 העיבוד הספרותי מהו ? הבחירה הוכתבה על ידי שני שיקולים מרכזיים : ראשית, הכמות הגדולה של סיפורים עממיים שעובדו לספרות הילדים מפנה את תשומת הלב לתופעה זו ואומרת דרשני . על פי שיטת הקיטלוג של דיואי, למשל, מוקצה המספר 398 לסיפורי ילדים שמקורם בסיפורת העממית, וספרים הנושאים מספר זה מהווים אחוז לא מבוטל מן הנפח הכולל בספריית ילדים ממוצעת בארצות הברית . שנית, למרות הכמות הגדולה של העיבודים הנמצאת בספרות הילדים, אין העיבוד הספרותי מוגבל רק אליה . כדי להראות כיצד עיבוד יכול להתרחש גם בספרות למבוגרים, מהו סוג העיבוד, במקרה זה, ומהו מעמדו של הטקסט המתקבל בעקבותיו, נבחר מחזהו של קישון . במהלך העבודה נבחנו גם טקסטים רבים אחרים ( בייחוד מעשיות עממיות שהועלו על הכתב מאוצרם של האחים גרים והפולקלוריסט האנגלי – יהודי ג'וזף ג'יקובס, כגון "כיפה אדומה", "העז ושלושת הגדיים", "הנזל וגרטל", "תום האצבעוני" ועוד ) . הטקסטים האלה נבחנו משום שיש בהם מוטיבים עממיים המשותפים להם ולטיפוס הסיפורי AT124 , ולכן הם יכולים לעזור באפיון המודל העומד בבסיסו של טקסט המקור העממי "שלושת החזירונים" ( על הבעייתיות שבהגדרת טקסט מקור במקרה של טקסט עממי ראו להלן ) . להגדרתו של העיבוד : העיבוד במדעי הטבע תהליך העיבוד מוכר היטב במדעי הטבע, ובייחוד בפיזיקה, ובאופן קונקרטי יותר בהנדסת האלקטרוניקה . במדעים אלה מוגדר העיבוד כהפעלת אופרטור על גודל מסוים והפיכתו לדבר – מה אחר, בתנאי שנשמרת זהות מסוימת בין מה שנקרא "קבוצת היציאה" ל"קבוצת הכניסה" ( הכוונה, כמובן, לזרם חשמלי ) . כדי להבין את השלכות ההגדרה לענייננו ראוי לברר את מהות האופרטור .
|
|