176 גליה שנברג למזג בין האהבה האידיאלית לאהבה הממשית . על כך גם מצביע 191 לטענתו, בדיקת לשון הדיאלוג מראה שבין דברי רומיאוסנואו . לדברי יוליה יש סימטריה רבה ואף הרמוניה - רומיאו משתמש בדבריה בתוך דבריו ולהפך - אך אלה קווים מקבילים שלא ייפגשו לעולם . הלשון, טוען סנואו, נועדה להדגיש את הבדל המינים ובכך לאפק סנטימנטליות יתר שעלולה לדבוק במחזה, ולהוכחת דבריו הוא מביא הן מטפורות של רומיאו והן מטפורות של יוליה . לתיאור האיחוד עם יוליה משתמש רומיאו במטפוריקה של חלקים המתאימים זה לזה ולא של שני שלמים המותכים זה בזה תוך המסת הגבולות ביניהם, דוגמת הכפפה והיד או הלחי והיד ( במערכה השנייה, תמונה 2 ) . דמיונו מסדר את העצמים במרחב אויקלידי, יציב, ושומר על נבדלותם . בעולם שיוצרת המטפוריקה שלו, השינוי ניכר בהזזת דברים או בהחלפת דבר בדבר, אך לא בדבר עצמו . יוליה, השופעת אנרגיות חיוביות, משתמשת בכל חושיה לבנות את העולם הדמיוני שלה . תשוקתה מעוררת דימויים של שלם, של "אני" שלם . היא פחות רציונלית, מקבלת את האהבה כמות שהיא . המטפוריקה של רומיאו מעצבת אהבה שהיא בריחה ממציאות מדכאת, ואילו המטפוריקה של יוליה ...
אל הספר