השאלה הנשאלת בספר זה היא מהי משנתו החינוכית של רבי נחמן מברסלב? שכן הנחיצות של שאלה זו לשיח החינוכי העדכני מתבררת כגבוהה ביותר, כל זאת לאור העיסוק הגובר והולך במשנתו של רבי נחמן, הן ברובד העממי והן ברובד האקדמי-פילוסופי. בספרו לברוא יש מאין: תיאולוגיה חינוכית-ביקורתית במשנתו של רבי נחמן מברסלב מבקש פינחס לוזון לעסוק בשאלה זו.
בפתח המחקר טוען לוזון שהגותו של רבי נחמן נבדלת ממערכי הגות שמוצאן בחשיבה היוונית-מערבית, בתכלית החינוכית שאותה הוא מציע – תכלית חינוכית-הגותית ייחודית אשר מיישמת מזיגה דקדקנית מאוזנת של תיאולוגיה וביקורת. על מנת לאפיין מזיגה זו עושה לוזון שימוש במונח "תיאולוגיה ביקורתית"- מונח חדשני שאותו טבע לאחרונה ד"ר יצחק בנימיני, ושבו הוא עושה שימוש יחד עם ד"ר יותם חותם - כמנסרה המסייעת בהבהרת מערכת היחסים בין תיאולוגיה וביקורת.
ברוח הפתיחות שאותה מאפשר בנימיני בהתייחסותו למתח בין תיאולוגיה וביקורת, מציע כאן לוזון המשגה מחודשת של ה"תיאולוגיה הביקורתית". במהלך עוקב מוצגת "התיאולוגיה הביקורתית" ככלי פרשני שבאמצעותו ניתן לִפרוֹך קושיות מרכזיות בהגותו של רבי נחמן, ובכך להציג אותה כמשנה חינוכית עקיבה הכוללת יסודות תיאולוגיים, חינוכיים וביקורתיים. כחלק ממהלך אישוש הטענה מתדיין לוזון עם מהלכים פרשניים עדכניים ביחס להגותו של רבי נחמן, תוך כדי הצבעה על הקשיים העולים מהניסיון לקרוא את כתביו ככאלה הנשענים בלעדית על מחשבה אקזיסטנציאליסטית-מסטית.
אל הספר