132 פינחס לוזון שֶׁנִּשְׁפָּעִ ין מֵהַיָּדַיִם הֵם שֵׂכֶל וּכְשֶׁבָּאִ ים לְמַטָּה נַעֲשִׂ ים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ כְּ מוֹ שֶׁכָּ תוּב : " פּוֹתֵחַאֶת יָדֶ י וּמַשְׂבִּ יעַלְכָל חַי רָצוֹן " בְּכֵן מִי שֶׁ הוּא בַּעַל נֶפֶשׁ צָ רִי לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ שֶׁיַּמְשִׁ י בִּ רְכַּת שֵׂכֶל בִּבְחִ ינַת : " שִׂכֵּל אֶת יָדָ יו " וּבִבְחִ ינַת : " מִקְדָּשׁ ה ' כּוֹנְ נוּ יָדֶ י " וְזֶה בְּחִ ינַת " חֶסֶד גְּ בוּרָה תִּפְאֶ רֶת , שֶׁמַּלְבִּ ישִׁ ין אֶת חָכְמָה בִּ ינָה דַּעַת " ו . וְצָ רִי לְהַמְשִׁ י אֱ מוּנָה לְ תוֹ בִּ רְכַּת הַשֵּׂכֶל כִּי אֵ ין לִסְ מ עַל הַשֵּׂכֶל בְּעַצְ מוֹ כַּיָּ דוּעַ וזה בחינת : " אִ ישׁ אֱ מוּנוֹת רַב בְּ רָכוֹת " וּבְחִ ינַת : " וַיְהִי יָדָ יו אֱ מוּנָה " וּבְחִ ינַת : " וְקָמָה בְּיָדְ מַמְלֶכֶת יִשְׂ רָאֵל " הַיְ נוּ שֶׁיַּמְשִׁ י אֱ מוּנָה לְ תוֹ בִּ רְכַּת הַיָּדַיִם וזהו בחינת : " וּבָנִ יתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן " וְזֶה בְּחִ ינַת : " אֱ מוּנָתְ בִּקְהַל קְ דוֹשִׁ ים " קדֶשׁ זֶה בְּחִ ינַת מחִ ין וְזֶה בְּחִ ינַת : " מַלְ כוּת דִּ יצִ ירָה נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה חָכְמָה בִּ ינָה דַּעַת דַּעֲשִׂיָּה " ז . וּבִפְנִ ימִ יּוּת בִּ רְכָאָן , שֶׁ הוּא דַּ קּוּת ה...
אל הספר