|
|
עמוד:14
14 פינחס לוזון פרשנית , הנובע מקושי בהבנת המשמעות הסמלית שאותה נושאים מושגים מסוימים . כמענה על הקושי האמור , כחלק ממטרת המחקר וכחלק ממהלך אישוש הטענה שלעיל , אציג מודל פרשני , שבמהלכו אברר את המשמעות המושגית של מושגים מרכזיים בהגותו של רבי נחמן . זאת לאחר הצעת עיקרי המודל התיאורטי של התיאולוגיה הביקורתית . מהימנותו של המודל הפרשני תיבחן ישירות אל מול הטקסט ותתבטא במידת העקיבות שהיא מספקת לנוכח קיומם של פרדוקסים פרשניים , העולים מפרשנויות מקבילות אחרות . השלמת המהלך תהא בבחינת רמת התאימות של המודל הפרשני למודל התיאורטי של התיאולוגיה הביקורתית : אראה כי המודל הפרשני מציע קריאה התואמת את התיאולוגיה הביקורתית , וממילא מעיד על כוונתו המקורית של רבי נחמן בכל הנוגע להתוויית משנה חינוכית . באופן הזה ניתן יהיה לומר שמשנתו החינוכית של רבי נחמן מבוססת על תיאולוגיה ביקורתית . אסכם להלן את גבולות השיח של המחקר הנוכחי : 1 . במחקר זה נציג את משנתו החינוכית של רבי נחמן כנגזרת של הגות שאותה אני מכנה " תיאולוגיה ביקורתית " . אין בכוונתי להגדיר את רבי נחמן כתיאולוג במובן המקובל והמסורתי של המושג " תיאולוגיה ", היינו חוכמת האל במובנה הפילוסופי – נוצרי . שילוב המושג " ביקורת " עם המושג " תיאולוגיה " יש בו בהקשר הזה כדי להציע ענף מחקרי פילוסופי — ואף חינוכי — שגבולותיו נובעים מהמשמעות הישירה של המינוח עצמו . במילים אחרות , אני מציע המשגה חדשה של המונח " תיאולוגיה " כנובע מהמינוח " תיאולוגיה ביקורתית " . מובן שאין מטרתי לבטל שיטות המשגה ותיקות למושג " תיאולוגיה ", אלא להציע קריאה חדשה של המושג הזה . 2 . איני רואה ברבי נחמן הוגה ביקורתי משום שכאמור , אין הוא
|
|