|
|
עמוד:12
12 פינחס לוזון ורציונליות דומה באופן מתודי למצוי בחשיבה המערבית , אך שונה לגמרי בתכלית הראויה , בטלוס ) telos ( , החינוכי שאליו מכוונות מתודולוגיות אלה . טענתי במחקר הנוכחי היא שהגותו של רבי נחמן נבדלת ממערכי הגות , שמוצאם בחשיבה היוונית מערבית , בתכלית החינוכית שאותה הוא מציע , אשר יש בה אזכור מתמיד של ההכרה המבדלת בין הניתן להשגה ובין מה שאינו ניתן להשגה . הבלתי ניתן להשגה מתגלה בעת מעמד טרנסצנדנטי , שבו מתוודעת מערכת ההכרה האנושית למוגבלותה להשיג את מה שאינו ניתן להשגה . את המשמעות האפיסטמולוגית והחינוכית המלאה של תכלית זו אציג בהרחבה בהמשך . כמו כן , אראה להלן כי תכלית זו הנה התמצית הטלאולוגית של הגות חינוכית ביקורתית שאותה אכנה " תיאולוגיה ביקורתית " . בנקודה זו חשוב לציין כי במינוח זה נעשה כבר שימוש בספרות ההגותית העדכנית כפי שבאה לידי ביטוי בהגותם של יותם חותם ויצחק בנימיני . עם זאת אציג להלן בהרחבה כי קיימים הבדלים בין התיאולוגיה הביקורתית שאותה 1 אני מציע ובין זו של ההוגים המוצגים לעיל . במובן הזה , מה שמייחד את משנתו החינוכית של רבי נחמן ממערכי חשיבה פילוסופיים הנובעים מן המחשבה היוונית – מערבית הוא התכלית החינוכית שאותה הוא מציע , הנשענת על אפיסטמולוגיה של תיאולוגיה ביקורתית . להלן ארחיב ואראה כי תכלית חינוכית זו , כמהלך חינוכי , נבדלת הן ממהלכים חינוכיים מערביים , שאינם מציבים תכלית חינוכית מקדמית , והן ממהלכים חינוכיים המציבים תכלית חינוכית המהווה , כאמור , ענף של החשיבה המערבית . אם כן , התיאולוגיה הביקורתית אינה אנטי – תכליתית פוסטמודרנית או פנומנולוגית רדיקלית , אינה מכילה תכלית פוזיטיביסטית ) או פוסט – פוזיטיביסטית ( של התחקות אחר המבנה האפריורי של התבונה ) שאינו מגיע למיצוי בפוסט – פוזיטיביזם ( , אינה מכילה תכלית הגליאנית של התחקות אחר
|
|