1 שאלת המחקר, הטענה המרכזית וגבולות השיח

עמוד:15

15 לברוא יש מאין נמנה עם הוגי האסכולה הפילוסופית ביקורתית – מערבית לענפיה . המושג " ביקורת " יתפרש כאן באופן אחר , מתוך מחויבות להגדרתו כחלק מהמינוח הרחב — תיאולוגיה ביקורתית . במובן הזה , אני מציע כאן מתוך עיסוק בגבולות התיאולוגיה הביקורתית המשגה חדשה של מושג הביקורת . כמו כן , אין ברצוני לבטל כאן שיטות המשגה ותיקות של מושג הביקורת בהקשרו החינוכי , אלא להציע קריאה חדשה של מושג זה במהלך של הצעת תוכן חדש למושג ישן . 3 . מן האמור ניתן לגזור כי כל שימוש שאעשה להלן במונחים המשתייכים באופן מסורתי לאסכולות ביקורתיות או תיאולוגיות אחרות לא ייעשה במסגרת התוכנית המסורתית שלו , דהיינו מושג התבונה , למשל , הנו מושג המקושר באופן מסורתי להגות הקאנטיאנית . המשמעות המסורתית שלו היא מבנה אפריורי המכיל בתוכו את התבנית הרציונלית שבאמצעותה מתבונן הסוכן התבוני , הסובייקט האנושי , על עולם האובייקטים . אמנם גם בהקשר הנוכחי לתבונה תהיה משמעות של התבוננות שכלית , כפי שמתחייב מהמבנה הפילולוגי של מושג זה בעברית . עם זאת לא תהיה כאן מחויבות לאפריוריות של התבונה וכן לא למבנה הפנימי שלה כפי שהציע קאנט וכפי שהרחיבו הוגים פוזיטיביסטיים ופוסט – פוזיטיביסטיים אחרים . במקום זאת המשמעות המושגית של התבונה תהא נתונה במסגרת החשיבה של התיאולוגית ביקורתית . בהקשר הספציפי הזה ובהתאם להמשגתה של התיאולוגיה הביקורתית , כפי שהוצגה בקצרה בטענת המחקר וכפי שעוד יורחב עליה להלן , משמעותה של התבונה תהא מכניזם של התבוננות שכלית , המשמש להתחקות אחר ההכרה המבדלת בין הניתן להמשגה או להשגה ובין מה שאינו ניתן להשגה או להשגה , ולשחזור של אותו הרגע הראשוני שבו באה לידי ביטוי הכרה זו . זאת באמצעות שימוש בכלים שכליים , המוצגים במסורת החשיבה

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר