|
|
עמוד:9
9 לברוא יש מאין ) אפיסטמולוגי ופילולוגי וכיו " ב ( שעל פיו הם נכתבו . על בסיסן של הנחות יסוד אלה נותר עתה לבחון מהי שיטת המחקר , המתודולוגיה , שיש להשית על כתביו של רבי נחמן בבואנו לעסוק בשאלת המשנה החינוכית שלו . ההנחה כאן היא שכדי להבין את הרעיונות שרבי נחמן ניסה לקדם , יש להשית מתודולוגיה התואמת את המרחב המתודולוגי שבו פעל . לכן , לדידי , המתודולוגיה הנכונה לעבודה מסוג זה היא זו המכירה בכך שרבי נחמן לא היה איש אקדמיה , אלא רבי חסידי שמרן . אולם אף על פי שאי אפשר לשלול אי אלו השפעות החיצוניות לחשיבה הרבנית המסורתית על הגותו , הרי יש להניח כי רבי נחמן לא פיתח את משנתו ככזו המהווה עוד חוליה בשלשלת החשיבה המערבית , שפותחה ביוון של אפלטון ואריסטו . עם זאת , כפי שאראה בהמשך , הוא עשה שימוש במתודות הקרובות לאלה שבהן נעשה שימוש במערכי ההגות המערבית , אלא שהן משולבות במסגרת מתודולוגית אחרת . כפי שאראה להלן בהרחבה , יש במסגרת מתודולוגית זו שימוש בכלים דיאלקטיים ובחשיבה ביקורתית , המאופיינת במהלכים אינדוקטיביים ודדוקטיביים , התואמים את המתווה המתודולוגי של מסורת החשיבה הרבנית התלמודית ושל מסורת החשיבה הקבלית חסידית . במובן הזה , מסגרת חשיבתית זו עושה שימוש בכלים דיאלקטיים ורציונליים , אך לא בהקשרם הפילוסופי – מערבי . על מאפייניו של מהלך מתודולוגי מסוג זה ניתן ללמוד מתוך הספרות הפילוסופית הנוכחית שבכתביו של עמנואל לוינס . הספר הנוכחי לא יעסוק בבחינת נקודות המוצא של המהלך המתודולוגי הרבני שמתווה לוינס , שכן זהו נושא למחקר אחר . עם זאת חשוב להדגיש כי כפי שהבחין לוינס הן בקריאות התלמודיות שלו והן בספריו המתארים את הקושי שב " חירות הקשה ", המהלך הרבני ככלל אינו מתחייב לחשיבה טלאולוגית מערבית , אלא מניח מלכתחילה תכלית אחרת מזו היוונית — תכלית דתית פנים –
|
|