|
|
עמוד:13
13 לברוא יש מאין התהליך הדיאלקטי ההיסטורי ואף לא תכלית של פירוק מבני הכוח במובן הכלכלי גרידא בנוסח מארקס , או תכלית של פירוק מבני הכוח במובן התרבותי בנוסח הניאו – מרקסיסטים . בהקשר האמור , לאור המסגרת המתודולוגית שבהם נכתבו דבריו של רבי נחמן , ניתן לעמוד בשלב מוקדם זה של המחקר הנוכחי על הקושי המתודי הניצב בפניי . כדי לעמוד על הקושי המתודי אשחזר בקצרה את מטרת המחקר ואת הטענה המרכזית . כאמור , מטרת המחקר היא לאפיין את הגותו החינוכית של רבי נחמן . הטענה המרכזית ) בניסוח מעט שונה מן האמור לעיל , אך הנושא את אותה משמעות טיעונית ( היא כי מחשבתו החינוכית של רבי נחמן נשענת על תיאולוגיה ביקורתית , ועל בסיסה היא מפיקה משנה חינוכית מבוססת נורמות . את הטענה הזאת אני מבקש לאשש מתוך עיון בטקסטים המהווים את הבסיס למשנתו המחשבתית והחינוכית . בהתאם לכך הקושי המתודי הראשוני הניצב בפניי הוא פיצוח ה " קוד הברסלבי ", במובן של הבניה של מערך מושגי חדש שיהווה מעין מילון מושגים פרשני למושגים הלקוחים ממשנתו של רבי נחמן . במילים אחרות , במונח " הקוד הברסלבי " אני מקפל את כלל הקשיים הלשוניים והפרשניים – משמעותיים המצויים בכתביו של רבי נחמן . אני משתמש במינוח " קוד " משום שכפי שיתבאר בהמשך , בעולם המושגים המצוי בכתבים אלה קיימים הרכבים מושגיים שהקורא הממוצע אינו מורגל בהם , ולפיכך יראה בהם שפה מקודדת , הנושאת מטענים משמעותיים השונים מן המטענים היומיומיים שבהם הוא מורגל . כך , למשל , הרכב מושגי כמו " אור השכל " אינו מושג שהקורא הממוצע מורגל בו . זאת משום שמינוח כזה סותר את התפיסה הפוזיטיביסטית – רציונלית , ואף היומיומית , שלפיה אור מקושר עם עולם המושגים הפיזיקלי , ואילו השכל מקושר לעולם האנושי . לכן שני מושגים אלה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת . לדעתי , וכפי שעוד ארחיב , מצב זה הוא הסיבה לריבוי פרשנויות להגותו של רבי נחמן המאופיינות בחוסר עקיבות
|
|