מחבר: הדי שייט

שנת ההוצאה: 2015

מילות מפתח: ספרות עברית מודרנית

הספר מציע התבוננות בגלגוליה של דמות משמעותית בתולדות הספרות העברית החדשה תוך בחינת ההתאמות והשינויים שנעשו בו לצרכים שונים. העיון שמוצע כאן מציג תפישה כפולה של הפונקציה של התלוש: האחת – כמשקף את "בעיית השעה" בכל דור ודור וכמהווה בסיס למבט ביקורתי על החברה ועל התרבות, ועל הצימוד "גבריות ולאומיות". השנייה – כפיגורה ספרותית שדרכה מתקיים דיאלוג בין-דורי בין סופרים ויצירות ואשר באמצעותה ניתן לשרטט רשת של קשרים וקשרי-קשרים בתוך הספרות העברית.
המעקב אחר גלגוליו של התלוש נפתח ביצירות האוטוביוגרפיות-ווידוייוֹת של סיפורת ההשכלה, באלה נקבעו למעשה מאפייניו של המושג. הלאה לסיפורת של דור התחייה, דרך הסיפורת של העלייה השנייה והעלייה השלישית, הלאה אל הסיפורת המוקדמת של "דור בארץ", ועד לשנות השישים והשבעים של המאה העשרים. כפי שיתברר להלן, בסיפורת המאוחרת של "דור בארץ" ובזו של דור המדינה מתחיל מושג התלוש לאבד ממשמעותו ולהתפוגג.
בחינה מדוקדקת של סיפורים רבים לאורך רצף רב-שנים מלמדת שמרכז הכובד של המושג "תלוש" אינו קשור בסיבות המשתנות שבגינן הדמות תועה, טועה, נודדת ונכשלת, אלא ברכיב היהודי של הדמות: הוא הסיבה לתלאותיה והמקור לתלישותה. "התלוש העברי" הוא יהודי, ובכך שונה מדמות "האדם המיותר" המוכר לנו מספרות העולם. דמות התלוש הייתה אמנם מרכזית בספרות העברית של ראשית המאה העשרים, אולם אין להבין את המשך התפתחותה של הספרות העברית המודרנית ללא השפעתה המכריעה של דמות זו, בגלגוליה השונים. כפי שמוצג במחקר זה התלוש המשיך לתפקד כמרַכֵּז שיח, הן פואטי, והן חברתי-תרבותי-לאומי, שנים הרבה אחרי שנולד. אף כיום הוא חיוני להבנת הדמויות התועות והאבודות שמופיעות בספרות העברית של זמננו, על אף שהן אינן מכונות עוד בכינוי זה. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרות עברית

תוכן הספר:

• לפניך דרכיים מתלישות בגולה לתלישות ילידית בספרות העברית במאה העשרים

• תוכן העניינים

• תודות

• פתח דבר

• שער ראשון בראשית הדרך: כיוונים וגיוונים

• פרק א דמות התלוש וראשית הופעתה בספרות העברית החדשה – מבוא

• מיהו התלוש – קווים ומאפיינים לדמותו

• הרקע ההיסטורי להולדת הדמות

• תיוגה של הדמות וכינויה בשם ״תלוש״

• נוכחותה של הדמות במרחב הספרותי והתקבלותה

• מיון של סוגי התלישות והופעותיה – מגמות בביקורת

• בחינה אסתטית – הרוחק האמנותי

• בחינה תמטית – אופייה וטיבה של חוויית העקירה

• בחינה סינתטית – אסתטיקה ותמטיקה

• ניצנים והתחלות – האוטוביוגרפיות המשכיליות כיצירות ״מבשרות״

• ״ספר חיי שלמה מימון כתוב בידי עצמו״ מאת שלמה מימון

• ״וידויו של איש משכיל – אביעזר״ מאת מ"א גינצבורג

• ״חטאות נעורים״ מאת מ"ל ליליינבלום

• סיכום – ראשית הופעתה של דמות התלוש בספרות העברית החדשה

• פרק ב התלוש בסיפורי הגולה בראשית המאה העשרים – נקודות מבט ישנות וגם חדשות

• מפנה המאה – יוצרים ויצירות

• בתהליכי התנתקות – התלוש ביצירת מ"י ברדיצ'בסקי

• ״מחניים״ – תבניות ספרותיות המשלבות ״בין התחומים״

• ״עורבא פרח״ – האשליה של אדם אוניברסלי

• ״הזר״ – חזרה סימבולית על מה שכבר היה

• האומנם ניהיליסט? תלישות על פי י' ברשדסקי

• "באין מטרה" – ניהיליזמוס רוסי או צירוף יהודי

• בבדידות מזהרת – הגיבורים בסיפוריו הקצרים של ברשדסקי

• הבן האובד – תלישות על פי י"ד ברקוביץ'

• ״תלוש״ – החורג מתבנית התלוש

• ״וידוי״ ו״בנכר״ – שיבה גאוגרפית לעומת שיבה רוחנית

• ובלבד שתהיה נקודת אחיזה – תלישות על פי י"ח ברנר

• ״בחורף״ – פגום מגלגול (ספרותי) קודם

• ״מסביב לנקודה״ – הכוזרי מול יצירות ברדיצ'בסקי

• כשהגיבור בעצמו אימפרסיוניסט – תלישות על פי א"נ גנסין

• ״הצדה״ – כשהחיים החלו לנטות

• ״בינותיים״ – להיות או לא להיות

• ״בטרם״ – כלפי מקום אחד

• ״אצל״ – ומה יהיה?

• סיכום – התלוש בסיפורי הגולה: לעולם ״בין התחומים״

• פרק ג בארץ ישראל – החלוץ־התלוש של העלייה השנייה והעלייה השלישית

• לשנות ולהשתנות – התלוש עולה ארצה

• החלוץ־התלוש בסיפורת העלייה השנייה

• ״מכאן ומכאן״ לברנר – על בלימה

• החלוץ־התלוש בסיפורת העלייה השלישית

• ״כאור יהל״ ליהודה יערי – חביבים הייסורים

• ״מגילת תנחום״, ״ישראל צבי״ ו״אחד מאלף״ ליצחק שנהר – קרנבל נלעג

• סיכום – סיפורת העלייה השלישית כמשמרת ביניים

• שער שני גלגולים והמשכים

• פרק ד אחד משם ואחד מכאן – לבוש חדש לתלוש ישן

• הילכו שניים יחדיו

• ״חיי נישואים״ לדוד פוגל – אימפרסיוניזם ואקספרסיוניזם כצופני ייצוג

• תלוש בין תלושים

• המרחב האימפרסיוניסטי ברומן

• המרחב האקספרסיוניסטי ברומן

• התנודה בין המרחבים

• הייסורים והעונג – חיי נישואים ותלישות

• ״מהתחלה״ לברנר: הומאז' פרודי לראשית הספרות העברית החדשה

• פרק ה הצבר־התלוש – דמות אוקסימורונית בסיפורת של ״דור בארץ״

• תלישות כתקופת חניכה ומעבר

• ״משעולים בשדות״ לס' יזהר – אדם "בלי כובד"

• ״הוא הלך בשדות״ למשה שמיר – גיבור דורו?

• ״החשבון והנפש״ לחנוך ברטוב – סיסמוגרף שניזוק

• פרק ו הכול ולא כלום

• הולכים, אבל לאן – ההתפרקות של המושג ״תלוש״

• "החי על המת" ו"מחברות אביתר" לאהרון מגד – לזבל על שדה ספרותי

• ״חיי אליקום״, ״בסוף מערב״ ו״ספר ההזיות״ לבנימין תמוז – הליצן העצוב

• ״חיי אליקום״ – אם אין אני לי מי לי

• ״בסוף מערב״ – הזיכרון הארכיטיפי

• ״ספר ההזיות״ – מסע ברכבת משא

• פרק ז במקום סיכום התלוש ו״התלושה העברית״

• התלוש כסמן למחאה, לחתרנות ולביקורת: בצומת של גבריות ולאומיות

• התלושה העברית – קריאת כיוון

• קיצורים ביבליוגרפיים

• מקורות הנוסח הראשון של כמה מפרקי הספר

• מפתח שמות ויצירות

עמודים:

1  2  3  4  5  7  8  9  11  12  13