״כאור יהל״ ליהודה יערי – חביבים הייסורים

הרומן ״כאור יהל״ ( תרצ״ז ) ליהודה יערי מתאר את החיים בארץ ישראל כניסיון לעקור את ה״יבלית שבלב״ , שמקורה במוראות הגולה . הדבר נועד לכישלון , כך מתברר , משום ש״אין המולדת מוציאה אדם מיגונו״ . הגיבור , יוסף לנדא , חווה לאורך העלילה אירועים מייסרים ונדודים רבים ואינו מוצא מנוחה לנפשו בשום מקום ובשום מסגרת עד לסופו של הרומן , שבו הוא משתקע בכפר תימני ביישוב הישן בירושלים . בילדותו היה יוסף עד לפרעות בבני עיירתו ונאלץ עם אביו לקבור מתים ולהציל טליתות . הוא נע ונד בגולה , מתגייס לצבא ומסתלק ממנו , עובר הרפתקאות שונות ושב לעיירת הולדתו . שם הוא מצטרף לקבוצה ציונית ועולה ארצה , מתיישב בגליל עם קבוצת חברים החיה על החקלאות , אך שוב אינו נמלט מאסונות – הוא מאבד את שאהבה נפשו בשרפה ועובר לירושלים . דווקא בירושלים הוא חולה בקדחת של חלוצים , מתאשפז בבית חולים , ועם שחרורו הולך לתור בעיר העתיקה . רגליו נושאות אותו אל כפר השילוח התימני , שם הוא משתקע לצדו של מארי סעדיה ומסייע לו בטיפול בחולים . בסיומו של הרומן הוא מגיע למנוחה יחסית – נדודיו נפסקים , אך לבו נותר כואב ומיוסר . הרומן הכתוב כזיכרונות אוטוב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן