סיכום – ראשית הופעתה של דמות התלוש בספרות העברית החדשה

דמותו של התלוש , שהופיעה בשיא בשלותה , מורכבותה ובריבוי פנים בספרות העברית של מפנה המאה העשרים , הייתה לדמות המרכזית והבולטת ביותר בספרות התקופה ולא בכדי – היא שיקפה את הקונפליקטים שעמם התמודדו הצעירים היהודים , אך גם את מאוויי הנפש הכמוסים ביותר ולעתים האסורים . עיצובה הושפע כפי הנראה גם מדמות האדם 61 בריימן , מבוא : . 10 62 פיינגולד , האוטוביוגרפיה : . 94 - 93 63 פיינגולד מצא בשני החלקים של האוטוביוגרפיה אזכורים של כמאה ספרים מסוגים שונים , לרבות כתבי עת וספרות מתורגמת . ראו פיינגולד , הספר והספרות : , 91 הערה . 13 ה״מיותר״ שבספרות הרוסית , אלא שבספרותנו קיבלה הדמות ״פנים יהודיות״ בהתאמה להתמודדויות שראה אל נכון כל אחד מן היוצרים להעמיד את גיבורו בהן , ולתפיסתו את מהות הקונפליקט של צעירי דורו . ייחודו של כל יוצר בא לידי ביטוי לא רק בהצגת הקונפליקט ( אם כי בחלק מן המקרים תוארו אותן הדילמות אצל סופרים שונים ) , אלא גם באמצעים הפואטיים הייחודיים לכל יוצר והם שעיצבו את אופיו המיוחד של המשבר ושל הגיבור . באמצעות התלוש יכלו הסופרים לתת דרור לנטיות הפואטיות השונות שלהם ולהדגיש את ייחודם לעו...  אל הספר