על רקע התחזקות הזרמים הפונדמנטליסטיים בעולם, ספר זה מבקש לבחון את הסוגיה הסבוכה והקריטית של הקנאות בתוך מסורת חז"ל. מריבוי פניה של מסורת זו - בין הביקורת הגלויה על קנאֵי המרד הגדול מצד אחד, ומנגד, תמיכתו של התנא הנערץ ר' עקיבא במרד בר כוכבא - ניכר יחסם המורכב של החכמים אל האקטיביזם המייחד את תופעת הקנאות. לאור קרבתו הרעיונית של בית שמאי לחוגים המצדדים בעימות עם רומי, ניתן לנתח מורכבות זו כשילוב פרובלמטי של שתי גישות: האחת שדוחה את הקו הרדיקלי על הסף – כבהכרעה החד-משמעית לטובת בית הלל - והאחרת שמעניקה לו סוג של לגיטימציה -כבאמירה הדו-משמעית 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים'. בסימן כפילות זו ניתן להראות כיצד עולם החכמים מתגבש תוך מאבק בלתי פוסק עם מה שאפשר לתאר כצדו האפל של עולם זה: דמות הקנאי שהוא מתכוון לנער מעצמו אך גם חייב להכיר בו כעצמו ובשרו. בשונה מן השיטות הרווחות בחקר המדרש, נתחקה אחרי אותו מאבק מזווית פרשנית יוצאת דופן, שביסודה חשיפת החוטים הסמויים המחברים אותו לנרטיבים מרכזיים במקרא, ביניהם גם כאלה שאינם נוגעים ישירות לסוגיית הקנאות, כגון סיפור ההולדה המשיחית )מבנות לוט ועד רות(, סיפורי יוסף ויהודה או סיפורי שאול ודוד. כך נוכל לערוך מיפוי מדויק ורחב-היקף של הארכיטיפים הקנאיים והאנטי-קנאיים בספרות החכמים. בד בבד נוכל גם להיווכח עד כמה דחיית הקנאות על שלל גלגוליה מעוגנת עמוק בתוך עולמם של חז"ל - ביטוי של השקפה כוללת המכירה בערך הייחודי של החסד כפתיחות לאחר, ולא רק של גישה פרגמטית במישור המדיני.
אל הספר