מבוא

מאז ומתמיד עמדה שאלת הקנאות במוקד ההגות היהודית . עם התחזקות המגמות הקנאיות בעולם , ולמרבה הצער גם בישראל , עולה שאלה זו ביתר שאת . לנוכח התופעה המדאיגה דומה כי לא נותר אלא לבחון בחינה מחודשת ומדוקדקת את מקומה של הקנאות במסורת חז״ל . לשם כך עומדות לכאורה לרשותנו שתי גישות עיקריות : הגישה ההיסטורית , וגישה שניתן להגדירה כעיונית או רעיונית . ביסוד הגישה ההיסטורית נמצא המעקב אחר גלגול רעיון הקנאות , החל מן הארכיטיפים הקנאיים במקרא – פינחס ואליהו – ועד ל׳יישום הרעיון בפועל׳ , תחילה בידי החשמונאים , ומאוחר יותר בידי קנאי המרד נגד רומי . השתלשלות זו נידונה במחקרים רבים , והמקיף בהם הוא ספרו הקלסי של מ׳ הנגל ׳הקנאים׳ ( , Die Zeloten . ( Leiden , 1961 ההתייחסות לחכמים – הפרושים מימי בית שני ויורשיהם חז״ל – תופסת אצל הנגל מקום משני בלבד . לעומת זאת עיון מעמיק בסוגיה , בראש ובראשונה מן ההיבט ההלכתי , נמצא בספרו של י׳ בן שלום ׳בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי׳ . בן שלום מאמץ את התזה שהציע כבר צ׳ גרץ ולפיה בית הלל הפרגמטי מתעמת עם בית שמאי הקרוב בעמדותיו הבלתי מתפשרות לאידאולוגיה של המחנה הקנאי . עם...  אל הספר