|
|
עמוד:12
במשנת החכמים שבים אל קדמת הבמה , עד שלטענת החוקר הממסד הרבני נטה ברובו לגבות את מרד בר כוכבא . קשה לקבוע עד כמה תמונה זו מבוססת . קושי זה מומחש היטב על ידי הסיפורים המוכרים בשם ׳אגדות יבנה׳ : סיפור יציאתו של ר׳ יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה , וכן אוסף הסיפורים המסמנים את ניצחון הקו ההללי החדשן על פני השמרנות השמאית , ובראשם , סיפור הדחתו של הנשיא ר׳ גמליאל וסיפור נידויו של ר׳ אליעזר בן הורקנוס . אין ספק שאגדות יבנה נועדו לשקף דחיית קו רדיקלי – של הקנאים והשמאיים כאחד – לטובת ה׳פתיחות׳ של בית הלל . אך ספק אם ניתן להשתמש בהן כתיעוד היסטורי , זאת בשל אי הבהירות לגבי זמן היווצרותן : סמוך לתקופת יבנה , לאחר כישלון מרד בר כוכבא , ואולי אף בתקופה מאוחרת בהרבה , כפי שגורסים כיום לא מעט חוקרים . ואולם , עצם העימות בין תפיסה שמרנית דוגמטית רדיקלית לבין תפיסה חדשנית דינמית מסתגלת יש בו כדי להוביל אל הגישה השנייה הננקטת לרוב לליבון סוגיית הקנאות . ניתן להתייחס אליה במובן רחב יותר ולגשת אל הטקסטים מן העבר דרך הפריזמה הרעיונית של המושג ׳קנאות׳ כפי שנשתגר בימינו אנו . כך ניתן לבחון באיזו מידה משנת חז״ל עולה בקנה אחד עם ערכי היסוד של ההומניזם המודרני : סובלנות מול פנטיות , אוניברסליזם מול פרטיקולריזם , גמישות פלורליסטית מול חשיבה מונוליטית , רגישות לערך החיים מול אחיזה לגליסטית במערך חוקים נוקשה . בדיקה זו יכולה להיערך קודם כול במישור ההלכתי , על ידי ניתוח התפתחות ההלכה , הן בעקרונותיה הפנימיים והן מול מציאות חיצונית משתנה . בין השאר ניתן לבדוק כיצד משתלבים בהלכה היסוד ההטרונומי דתי והיסוד האוטונומי מוסרי , מה מידת מחויבותה כלפי סמכות טרנסצנדנטית לעומת המקום שהיא משאירה לאדם לניהול אורחות חייו תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי . אך לאותה בדיקה יש גם היבטים המחזירים אותנו לנקודת ראות היסטורית . דוגמה חשובה לכך היא הוויכוח על משמעות כינונה של יבנה . האם , כדעה אחת במחקר , 2 בן שלום , בית שמאי , עמ׳ ; 276 – 273 הנ״ל , תהליכים ואידיאולוגיה , עמ׳ . 12 – 1 3 לבירור שיטתי של מחלוקת הבתים כמאבק בין קו מסורתני דוגמטי לבין קו אנטי מסורתני ביקורתי ראה פיש , לדעת חכמה , עמ׳ ; 71 – 62 הנ״ל , מדע ותלמוד , עמ׳ 110 – 51 ( פיש נזקק בעצמו למונח ׳אגדות יבנה׳ , ’ . ‘( Jabne legends 4 מתוך ספרות מחקר ענפה נציין : בויארין , קווי גבול , עמ׳ ; 201 – 151 יובל , שני גויים , עמ׳ ; 64 – 53 שפירא , הדחת ר׳ גמליאל . 5 ניתן למשל לבחון איך ההלכה מתמודדת עם השאלה הקריטית של דו קיום עם הסביבה הפגנית . בעוד שהתורה אוסרת , לכאורה , כל מגע עם העולם האלילי , ואף תובעת את השמדת הפולחנים המתקיימים בו , דומה שהמשנה משרטטת כעין מרחב ניטרלי המאפשר יחס של סובלנות כלפיו , ראה הלברטל , דו קיום עם האויב . 6 סוגיה זו זוכה לעיון נרחב בספריו של א׳ שגיא , בייחוד : יהדות – בין דת למוסר ; נאמנות הלכתית .
|
|